דקו ואח' נ' התאחדות אגודת הסופרים במדינת ישראל ואח'

החלטה

בפני בקשת התובע/הנתבע שכנגד (להלן – המבקש) להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 11.5.10 וכן בקשה לביטול פסק הדין. בית המשפט הורה לנתבעים/תובעים שכנגד (להלן - המשיבים) להגיב לבקשות תוך 10 ו- 20 ימים ותגובתם הוגשה לבית המשפט כבר ביום 16.9.10. בשל טעות, תגובת המשיבים לא הועברה לידיעת המותב שדן בתיק, עד אשר הוגשה לאחרונה בקשה נוספת מטעם המבקש לקביעת מועד לדיון.

ביום 22.11.09 הגיש המבקש תביעה נגד המשיבים ואלה הגישו כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד ביום 30.12.09. ביום 24.1.10 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה שכנגד, תוך שציין כי פנה לסיוע המשפטי. ביום 28.2.10 החליט בית המשפט להיעתר לבקשה וקבע כי כתב ההגנה יוגש עד ליום 24.3.10.

המבקש לא הגיש כתב הגנה שכנגד ואף לא התייצב לדיון שנקבע ליום 11.5.10. באותו מועד, ניתן פסק דין על-ידי כבוד השופט מאור במסגרתו נמחקה תביעת המבקש. המשיבים לא עמדו על התביעה שכנגד, ככל שהתייחסה לסעד הכספי, ולבקשתם ניתן צו מניעה קבוע האוסר על המבקש להוציא דיבתם של המשיבים רעה. עוד נקבע כי המבקש יישא בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

פסק הדין הומצא למבקש לכל המאוחר ביום 24.5.10, שכן באותו יום שילם למשיבים את ההוצאות שנפסקו עליו במסגרת גזר הדין בסך 6960 ₪ (ראה סעיפים 14 ו- 15 לתגובת המשיבים ונספח ו').

הן בבקשת המבקש לביטול פסק הדין שהוגשה רק ביום 1.8.10 והן בבקשתו להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שהוגשה רק ביום 1.9.10, לא צוין טעם ממשי לכך שהבקשות הוגשו באיחור ובניגוד למועדים הקבועים בחוק. הטענה כי לשכת הסיוע המשפטי מינתה למבקש עורך דין רק ביום 13.6.10 לא יכולה לסייע לו בהקשר זה הן מאחר שאין בכך כדי להוות טעם מיוחד והן מאחר שממילא היה עליו, גם לפי טעם זה, להגיש הבקשה לכל המאוחר ביום 12.7.10.

עוד אדגיש כי התרשמתי שאין המדובר במי שמתקשה להתמודד עם ההליך המשפטי, וזאת בעיקר לאור הבקשה שהגיש בעצמו לפטור את עו"ד יוכימוב מייצוג (נספח א לבקשה) והבקשה שהגיש בעצמו להארכת מועד להגשת כתב ההגנה שכנגד (נספח ב לתגובה).

למרות השתלשלות העניינים כמפורט לעיל ולאחר שנתתי דעתי לזכות הגישה של האזרח לערכאות המשפט, אשר קנתה לה הכרה חוקתית, אני סבור כי אין זה ראוי במקרה הנדון לסגור למבקש את דלתות בית המשפט. הטעם לכך נעוץ בטענות המבקש בקשר לעורך דינו הקודם (אף מבלי להכריע בצדקתן) ולאחר שהתרשמתי כי המבקש לא שקט על שמריו ומייד עם פיטורי עורך דינו פנה לסיוע המשפטי ועתר למינוי עורך דין.

יחד עם זאת, לאור המחדלים הרבים שפורטו לעיל ולאור הזמן שחלף, אני סבור שיש לרפות את הנזקים שייגרמו למשיבים מביטול פסק הדין בפסיקת הוצאות הולמות.

לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 11.5.10 בכפוף לתשלום הוצאות המשיבים בסכום כולל של 8500 ₪. יוער כי סכום זה נקבע על-ידי לאחר שנתתי דעתי לעובדה שהמבקש מיוצג על-ידי הסיוע המשפטי ולמצבו הכלכלי, אחרת, היה מקום, לטעמי, לפסוק הוצאות בשיעור גבוה יותר.

הסכום ששילם המבקש למשיבים ביום 24.5.10 בסך של 6960 ₪ יישאר ברשותם, על אף ביטול פסק הדין, והיתרה בסך של 1540 ₪ תשולם למשיבים תוך 30 ימים מהיום. תשלום היתרה מהווה תנאי לביטול פסק הדין.

ניתנת ארכה למבקש להגיש כתב הגנה שכנגד עד ליום 24.3.11.

נקבע לישיבה מקדמית במעמד בעלי הדין ביום 21.9.11 בשעה 15:00.

המזכירות תעביר התיק ליחידת הגישור. המגשר/ת יזמן הצדדים לגישור בהקדם ולא יאוחר מחודש יוני 2011.

המזכירות תמציא העתק מהחלטתי זו לב"כ הצדדים. תשומת לב המזכירות כי המבקש מיוצג כעת על-ידי עו"ד אירנה נודלמן מטעם הלשכה לסיוע משפטי.

המזכירות תבטל את התזכורת הפנימית שנקבעה ליום 10.3.11.

ניתנה היום, א' אדר ב תשע"א, 07 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.