דעאס נ' סיבוני ואח'

פסק דין

1.המדובר בתביעה שהוגשה בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע 2 בעת שנהג בו התובע 1 (הוא התובע במקור) כתוצאה מתאונת דרכים בה היה מעורב ביום 12.12.10.

2.לדברי התובע 1, נסע ברכב אביו באיזור נווה-נאמן בנתיב השמאלי. רכב אחר, שנסע לפני רכב הנתבע בנתיב הימני נעצר באופן פתאומי מול שלולית מים שהיתה על הכביש, והנתבע "ברח" ממנו לנתיב בו נסע התובע 1, חסם אותו באופן פתאומי ונעצר. לתובע לא היתה אפשרות לעצור ו/או לסטות שמאלה ועל כן פגע ברכבו של הנתבע מאחור. לטענתו, המהירות שבה נסע הנתבע מנעה ממנו להשתלט על רכבו, לסטות לנתיב התובע ולחסום אותו.

3.לטענת הנתבע 1, התאונה אירעה בשעה 21:30, כשהיה ערב גשום מאד והראות היתה לקויה. לכן, נסע לאט במיוחד – בין 30ל – 40 קמ"ש. לפני הצומת, רכב לפניו אכן האט בשל מפגע בכביש, הנתבע אותת, עבר לנתיב השמאלי והספיק להתיישר. התובע לא שמר מרחק ופגע בו עם רכבו מאחור.

4.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, שמעתי את התובע ואת הנתבע ועיינתי במסמכים שהוצגו לעיוני, לרבות בתצלומי רכב התובעים (כאשר הפגיעה היתה בחלק הקדמי השמאלי), הגעתי לכלל דיעה, כי לא עלה בידי התובע להוכיח את טענתו כי התאונה אירעה בנסיבות שתיאר. המדובר בגירסה מול גירסה, ולא מצאתי נימוק להעדיף את גירסת התובע – אשר נטל ההוכחה עליו. הנתבע הותיר בי רושם אמין וגירסתו לא נסתרה.

בנוסף, הימנעותו של התובע מלהזכיר קיומם של נוסעים נוספים ברכב ולזמנם לעדות פועלת לרעתו.

משלא עלה בידי התובעים להוכיח האמור בכתב התביעה, דינה להידחות.

5.לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה, ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו אייר תשע"א, 30 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: