דסה ואח' נ' אזברגה ואח'

החלטה

המשיב 3 (להלן: "התובע") הגיש תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בעטיה של תאונת דרכים. התביעה הוגשה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

התביעה הוגשה נגד המשיבה 2, מי שלטענת התובע ביטחה את הרכב הפוגע (להלן: "המבטחת") ונגד המבקשת (להלן : "קרנית") שכן המבטחת כפרה, בתחילה, בכיסוי הביטוחי.

בסופו של יום הגיעו התובע והמבטחת להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין.

כעת עותרת קרנית בבקשה לפיה על בית המשפט לחייב את המבטחת ו/או התובע בהוצאותיה.

לטענת קרנית הוגשה התביעה ערב התיישנותה דבר שהיקשה על המבטחת לבחון את שאלת הכיסוי הביטוחי. התובע אשר חשש כי תביעתו תתיישן, כך לטענת קרנית, צירף, למען המזהירות, את קרנית כנתבעת נוספת.

עוד טוענת קרנית כי היה על המבטחת להודות לאלתר בכיסוי הביטוחי ובכך לחסוך לקרנית את הוצאותיה.

התובע השיב כי כאשר נוהלו הליכי משא ומתן לפשרה עם המבטחת, לא נטענה טענת העדר כיסוי ביטוחי. טענה זו, לטענתו, באה לעולם, רק עם הגשת התביעה. משכך, נאלץ התובע, לשיטתו, למען הזהירות, לצרף את קרנית לתביעה.

המבטחת טענה בתשובתה כי בתחילה התקשתה לברר את גרסת המבוטח וכן טענה נגד קרנית כי זו האחרונה החזיקה דו"ח חקירה, שלו היה מגולה לה במועד ניתן היה לחסוך חלק ניכר מהליך בירור שאלת החבות והכיסוי הביטוחי.

יצויין כי כל כתבי בי הדין בבקשה זו נעדרים תצהירים לתמיכה בטענות העובדתיות. לפיכך, אין בידי בית המשפט להידרש לשאלות עובדתיות.

יחד עם זאת אין חולק כי התביעה הוגשה על סף ההתיישנות וכי המבטחת כפרה, בתחילה בכיסוי הביטוחי.

אכן תובע רשאי להגיש תביעתו על סף ההתיישנות. אולם, אם הדבר מחייב הליכים נוספים ומעלה קשיים, שומה עליו לשאת בהוצאות שנגרמו עקב השיהוי.

כך גם המבטחת ראוי היה שתברר את שאלת הביטוח בהקדם ולא תכפה על גורם שלישי התדיינות.

מאידך, יש לזכור כי בסופו של יום הסתיים ההליך בפרשה והלכה למעשה לא נגרם לקרנית חיסרון כיס.

קרנית עותרת לפסיקת הוצאותיה בסכום כולל של 6,132 ₪.

בנסיבות, כפי שתוארו לעיל, נכון יהיה להשית ההוצאות על שלושת הצדדים בחלקים שווים. דהיינו, התובע ישלם לקרנית סך של 2,044 ₪, המבטחת תשלם לקנית סך של 2,044 ₪ וביתרה תישא קרנית.

ניתנה היום, ח' אב תשע"ג, 15 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: