דנינו נ' ח.ב. מנופי פלגור 1998 בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה, שהגישה הנתבעות (להלן: "המבקשות"), להבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי (להלן: "הועדה"), אשר קבעה בהחלטתה מיום 21.5.2009 כי למשיב נכות יציבה בשיעור של 10% כתוצאה מתאונת דרכים מיום 27.11.2008 (להלן: "התאונה"), אשר הוכרה גם כתאונת עבודה.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1.המשיב הגיש תביעה בגין נזקי גוף אשר נגרמו, לטענתו, בגין התאונה.

2.המשיב עמד בפני ועדה רפואית של המל"ל אשר קבע כי נותרה למשיב נכות בשיעור של 10% לפי סעיף 37(7)(א) וזאת בגין מגבלת תנועה בעמוד שדרה מותני.

3.בבקשה שלפני טוענות המבקשות כי בפני הועדה הרפואית לא עמד כל תיקו הרפואי של המשיב, אשר כולל מספר מסמכים רפואיים מהשנים 1998 – 2007 הכוללים תלונות של המשיב על מגבלות בתנועה בגב וממצאים של שינויים ספונדילוטים שהתגלו בבדיקת רנטגן מיום 1.12.2002.

4.המבקשות טוענות כי הועדה לא בדקה האם למשיב עבר אורתופדי, בפרט בגב התחתון ולא בחנה את פגיעותיו כתוצאה מתאונה קודמת שעבר בשנת 1998.

5.מנגד, טוען המשיב, כי בפני הועדה עמד מלוא תיקון הרפואי, שעה שפרופ' קוט שבדק אותו במסגרת הועדה התייחס מפורשות לתיקו הרפואי ומצא כי נכותו הינה כתוצאה מהתאונה.

דיון

6.סעיף 6ב' לחוק קובע כי:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו." (ההדגשה שלי - מ.ע.א.)

7.מתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל נעשה במקרים חריגים. בין המקרים החריגים שבהם ניתן לתת היתר לסתור את הקביעה הוזכרו טעמים משפטיים הנוגעים לפגם שנפל בהליך שנוהל במל"ל או במקרים שבהם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה (ראה בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט (4) 509 (1985), ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה (4) 77, עמ' 82-83; ע"א 863/93 התעשיה האוירית לישראל בע"מ נ' רחמים קמחי, פ"ד מז (4) 815).

8.מכאן, שניתן לומר כי הטעמים המיוחדים שבעל הדין צריך לשכנע את בית המשפט בדבר קיומם, עשויים להיות - בעיקרון - בשני מישורים: טעמים משפטיים - כגון: שההליך הקודם של קביעת דרגת הנכות על פי דין אחר היה נגוע בפגם מהותי כמו תרמית או עקב פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי וטעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים, כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של הנפגע.

9.כמו כן, נקבע כי המקרים המצדיקים מתן היתר הם אלה, שבהם הבירור הרפואי של הועדה הרפואית לא היה מלא ו/או אינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (רע"א 3233/94 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' טלבינסקי חיים (תקדין עליון 94(3) 847). נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ לפתחו של הטוען לקיומן.

10.ברע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (לא פורסם, 25.6.07), נפסק מפי כב' המשנה לנשיאה, רבלין, כי אחד המקרים שבהם עשוי בית המשפט להתיר הבאת ראיות לסתור הוא מקרה בו מתברר כי בפני הועדה הרפואית לא היו עובדות בעלות חשיבות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע עובר לתאונה. בנסיבות שנדונו שם, ניתן היתר להבאת ראיות לסתור לאור ספק בדבר מהות המידע שהיה בפני הועדה הרפואית (וראה גם (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4) 77 (1991))".

11.לאחר עיון בכל המסמכים שהוצגו לפני הגעתי לכלל מסקנה כי המבקשות הרימו את הנטל הרובץ על כתפיהן להוכחת קיומו של החריג המצדיק הבאת ראיות לסתור. ואנמק.

12.מנספחי הבקשה, עולה כי קיימים רישומים רפואיים ממועדים שקדמו לתאונה, המתעדים, בין היתר, קיומן של מגבלות תנועה בגב (מימים 6.1.2998, 12.1.2998, 18.1.1998) וכוללים ממצא בצילום רנטגן עמוד שדרה מיום 18.1.1998, כדלקמן: "היצרות רווח L5-L4. שינויים דיסקליים. יישור לורדוזה בע"ש מותני".

13.ביום 23.1.1998 עבר התובע תאונת דרכים נוספת והתלונן בפני רופא של קופת חולים על כאסים בגב תחתון. ביום 16.8.1998 הרופא המטפל ממצאי בדיקת CT עמ"ש מותני תקין למעט בלטי דיסק קלים אנולריים ב- L3-4 וב- L4-5.

14.התובע ממשיך ומתלונן בפני רופא קופת חולים על כאבי גב (מסמכים מיום 13.4.1999, 26.1.2000 עת קבל זריקת וולטרן, ומסמך מיום 7.11.2002). ביום 1.12.2002 מציין הרופא כי בצילום הודגמו שינויים ניווניים.