דנינו נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.עסקינן בתובענה לתשלום דמי לידה, אותה הגישה התובעת; לאחר שתביעתה לתשלום דמי לידה נדחתה על ידי הנתבע ביום 5.12.10, בטענה כי לא נתקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין מעבידתה (חברה בבעלות אביה).

טענות התובעת

2.לטענת התובעת, בכל התקופה הרלוונטית לתובענה עבדה בחברת הטובים עבודות אינסטלציה בע"מ אשר בבעלות אביה.

התובעת החלה לעבוד מייד לאחר שחרורה מצה"ל ביום 6.9.09, ועד ליום 31.8.10, כאשר בפועל עבדה 9 חודשים בשכר, ועוד 3 חודשים היתה בחופשת לידה (סה"כ כשנה), ולאחריה חזרה לעבוד בחודש 8/10 עד שהחלה לעבוד ביום 1.9.10 בחברת C.S.M.

התובעת נישאה ביום 30.9.09, וכדי לפרנס את התא המשפחתי החלה לעבוד בחברה של אביה כמזכירה. התובעת היתה עונה לטלפונים, מקבלת הודעות, מתייקת, מדפיסה מכתבים ללקוחות ולקבלנים, ומצלמת חומר למהנדס החברה. כמו כן, היתה אחראית על ארגון סידור העבודה למנהל העבודה הראשי, ואף יושבת עם דיירים שרצו לבצע שינויים בתוכניות.

התובעת עבדה בימים א – ה' בין השעות 8:30 – 13:30 , והשתכרה סך של 3,000 ₪ נטו לחודש (למעט בחודש בו ילדה שאז השתכרה 2,480 ₪), אשר שולמו בכל 10 לחודש לחשבון הבנק שלה. התובעת דווחה כעובדת מן המניין, ושילמו בגינה דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי.

לסיכום, טענה התובעת כי לא נתגלו סתירות מהותיות בין ההודעה שנגבתה ממנה לבין עדותה בבית הדין. גם הודעתו של אביה של התובעת לחוקר הנתבע ועדותו בבית הדין חיזקו את תביעתה.

טענות הנתבע

3.לטענת הנתבע, לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין החברה. נטל ההוכחה לקיומם של יחסי עובד מעביד כאשר מדובר בבן משפחה מוטל על בן המשפחה הטוען לקיומם, והתובעת לא הצליחה להרימו.

עדותה של התובעת היתה מלווה בסתירות רבות למול הודעתה לחוקר הנתבע, ומול עדותו של אביה. התובעת לא ידעה לפרט בפני חוקר הנתבע מה כוללת עבודתה, ואיזה תפקיד מילאה בחברה, והוסיפה כי נהגה לעזור במקום העבודה עוד לפני שדווחה כעובדת שכירה, והכל ללא קבלת תמורה כספית כלשהי.

לסיכום, טען הנתבע כי בשים לב שהתובעת החלה לעבוד אצל אביה כשהיא בהריון, עולה שהסיבה המרכזית לכך שהתובעת דווחה כשכירה היתה ליצור לה זכאות מלאכותית לקבלת דמי לידה.

הדין החל

4.נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית ולובשים אופי יחסי עובד מעביד מוטל על בן משפחה הטוען לקיומם.

"הלכה פסוקה היא ששעה שבוחנים את קיומם של יחסי עובד מעביד בכלל לרבות נושא זכאות מכח הביטוח הלאומי, יש ליתן את הדעת למכלול הגורמים והעובדות, ובמסגרת זאת יש לייחס משקל רב לכוונת הצדדים, היינו לכוונתם להתקשרות בדין".

ראה :

דב"ע לט/112-3 זבורבסקי - אגודת בית הכנסת הגדול ע"ש גיבורי ישראל, עבודה ארצי, כרך יג (1), 216.

"על כוונה זו יש ללמוד מביטויים חיצוניים שניתנו: אחד הביטויים המובהקים לאותה כוונה היא התמורה".

ראה :

דב"ע נא/6-0 שוורץ - הביטוח הלאומי, פד"ע כג' 208, 202.