דנינו נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים

פסק דין

בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 31.10.10 (להלן גם: "הוועדה"), אשר קבעה למערער 30% נכות בגין פגימה בברך שמאל (לאחר הפעלת תקנה 15) ודחתה את טענתו של המערער לקשר סיבתי בין תאונת עבודה מיום 23.4.2008 לפגימה בברך ימין שארעה לו, לטענתו, בסמוך לחודש 10/09.

הרקע לקביעת הוועדה נשוא הערעור

ביום 23.4.2008 נפצע המערער בעבודה בברכו השמאלית (להלן: "תאונת העבודה"). מהמסמכים שצורפו על ידו עולה כי המערער עבר טיפולים ממושכים, לרבות שלושה ניתוחי ארטרוסקופיה, ונקבעו לו נכויות זמניות. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער, ביום 6.5.10, נכות רפואית צמיתה בשיעור 15% לאחר הפעלת תקנה 15 במלואה ודחתה את תביעת המערער לקביעת נכות בברך ימין על יסוד טענת המערער כי בסמוך לחודש 10/09 הוא נפגע בברכו הימנית לאחר שמעד עקב החולשה בברך שמאל.

על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 6.5.10, הגישו שני הצדדים עררים לועדה הרפואית לעררים. המשיב ערער על הגדלת אחוזי נכותו של המערער לפי תקנה 15. המערער ערער על גובה הנכות שנקבעה לו בגין הפגימה בברך שמאל ועל דחיית תביעתו לנכות בגין ברך ימין.

הוועדה הרפואית לעררים דחתה את ערר המוסד. אשר לערר המערער – הועדה קיבלה את טענותיו של המערער בגין גובה הנכות שנקבעה לו בגין ברך שמאל, והעמידה אותה על 20% לפי המבחנים ועל 30% לאחר הפעלת תקנה 15. הוועדה דחתה את ערר המערער על אי קביעת נכות בברך ימין לאחר שקבעה כי אין קשר סיבתי בינה לבין תאונת העבודה.

טענות הצדדים

אלה טענותיו העיקריות של המערער:

הוועדה לא דנה בטענת המערער לפיה החולשה בברכו השמאלית גרמה למעידה ולחבלה בברך ימין;

הוועדה לא הבהירה מדוע אין לדעתה קשר ישיר בין החברל בברך ימין ובין התאונה;

הוועדה לא נתנה דעתה על כך שייתכן גם קשר עקיף בין החבלה בברך ימין ובין התאונה ולכך שדי בקשר כזה כדי לבסס את הקשר סיבתי הנדרש;

הסוגיה של נזק שנגרם בתקופת החלמה היא סוגיה ידועה והיה על הוועדה לשקול אותה;

עיקר טענותיו של המשיב בערעור הינן כדלהלן:

הוועדה דנה בשאלת הקשר הסיבתי בפרוטרוט ודחתה את הטענה בהחלטה מנומקת ומפורטת דיה;

החלטת הוועדה הינה החלטה רפואית, ולא נפל בה פגם משפטי כלשהו;

הטענות של המערער בדבר נזק בתקופת החלמה לא נטענו בפני הוועדה ולא הובאו מסמכים לביסוסן. המסמך של ד"ר חיימסקי לא הוגש לוועדה והמסמך של ד"ר טואיטו אינו קובע קשר סיבתי בין הפגימה בברך ימין והתאונה;

דיון והכרעה

החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995.

במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית הדין האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, שקלה שיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד-המל"ל, פד"ע לד 213).

לאחר עיון בכל החומר שהובא בפניי ובטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין, לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה המצדיקה את התערבות בית הדין.