דנגור-לבנברג נ' זקרי

החלטה

1.הונחה בפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר של התובעת נגד הנתבע. הנתבע התגונן בפני התביעה. בכתב התביעה נטען כי התובעת היא בעלת מניות בחברת לבנברג ובניו (1997) בע"מ (להלן – "החברה"). הנתבע היה מנהל החשבונות של החברה. נטען כי תוך הפרת חובותיו של הנתבע הוא לא הגיש עבור התובעת דיווח שנתי בגין שנות המס 2003-2002. עקב כך נאלצה התובעת לשלם עיצומים כספיים בסך של 7,290 ₪. עוד נטען לנזק לא ממוני על סך של 15,000 ₪. מכאן התביעה על סך 22,900 ₪.

2.הנתבע התגונן בפני התביעה. נטען כי התובעת משמשת כלי שרת בידי החברה ומנהלה, הוא אביה, מר אפרים לבנברג (להלן – "לבנברג"). הנתבע שימש כמנהל חשבונות שכיר בשירות החברה. מנספחי כתבי הטענות אני למד כי הוא פוטר מעבודתו בחברה לאחר שנים רבות, בחשד של מעילה בכספי החברה. עקב כך תלויים ועומדים הליכים לרוב. התביעה שבפניי, כך נטען, היא אך נדבך נוסף במסכת זו בה מתאנים לנתבע. לעצם העניין הכחיש הנתבע את חובת הדיווח בשנים האמורות ומכל מקום טען כי מתחייב היה שהתובעת תגיש את התביעה כנגד החברה ולבנברג, למצער בנוסף אליו.

3.הונחה בפניי בקשת ב"כ הנתבע ליתן רשות להגיש הודעת צד ג' נגד החברה ולבנברג. כך, משום שכאשר עסקינן בסדר דין מהיר, הגשת הודעת צד ג' טעונה אישור של בית המשפט אשר עליו לאזן במכלול שיקולים סותרים, בהקשר להליך זה.

4.הונחו בפניי, איפוא, טיעונים לכאן ולשם. אלו הוספו אף מכוח החלטתי מיום 5.2.14, בה הבהרתי כי ב"כ הנתבע חדל ולא המציא לבקשתו את הנוסח המוצע של הודעת צד ג' שאותה הוא מבקש להגיש. עיינתי במכלול הנתונים שבפניי ובדעתי להיענות לבקשה.

5.כך, ראש לכל, לנוכח התרשמותי כי הגם שלכאורה המסכת שבפניי יכולה הייתה להיות פשוטה ביותר, הרי לטעמי כי ראוי לדון בה בסדר דין רגיל. אין לי ספק כי במסכת הראיות שבפניי תיפרס אף תמונה כוללת לנוכח הסכסוך הגלוי והרב. אני מתחזק בכך אף לנוכח בקשתו של ב"כ התובעת לצרף מסמכים נוספים שהתגלו לו לאחרונה, ומשום כך הם לא צורפו לרשימת המסמכים שנימנו בכתב התביעה.

6.והעיקר: אין עוררין כי בתקופה הרלוונטית היה הנתבע עובד שכיר של החברה. משכך, באורח טבעי ביותר, אמורה הייתה התובעת להגיש תביעתה כנגד החברה, ובהינתן שתתקבלנה כל טענותיה. שהרי אז יעלה בבירור כי החברה נושאת באחריות שילוחית לאחריותו הנטענת של הנתבע, הוא עובדה השכיר. והרי סעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1968 מורה אותנו כי בעקרון "יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו", בין השאר "אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו" (סעיף (2)). מובן שרשלנות נכללת בגדרה של אחריות שילוחית זו. שהרי, כך מורה המשך הסעיף, "רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד, אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד;..." (ההדגשה שלי – ש.ל.).

7.משמע, עד אשר טוענת התובעת לניסיונו של הנתבע לסרבל ולסבך את הדיונים, שמא תפשפש במעשיה-שלה. התובעת לא משכילה להתיימר ולמסור הסבר מניח את הדעת על שום מה, מכל מקום, לא צרפה את החברה, ולו כנתבעת נוספת. חסרת שחר היא טענת התובעת, בסעיף 12(א) לטיעונה המשלים, כי "רשלנות ושכחה של עובד בעת מילוי תפקידו לא ניתן לגלגל אותה לפתחו של המעסיק". כאמור הדברים חסרי ממש. והרי דווקא זה הרציונאל של האחריות השילוחית. אכן יכול שיש מקום להידרש לטענות שיפוי ביחסים הפנימיים שבין העובד לבין המעביד, ועניין הוא להליכים בינם לבין עצמם. ככל שעסקינן בזווית מבטו של הצד השלישי הניזוק, והיא לכאורה התובעת, יחסים פנימיים אלו אינם מעלים ואינם מורידים והיא זכאית, בדרך העסקים הדיונית הרגילה, לתבוע הן את המזיק- הנטען, והוא הנתבע שפעל בשליחות החברה, והן את החברה המעסיקה, מכוח אחריותה השילוחית. ומשהתובעת לא עושה כן, לכאורה ללא כל הסבר מניח את הדעת, הגשת הודעת צד ג' היא לגיטימית ביותר.

8.לפיכך בדעתי להיענות לבקשה. לנוכח האמור בסעיף 2 להחלטתי מיום 5.2.14, לא יינתן צו להוצאות.

9.לפיכך הנני מתיר הגשת הודעת צד ג' כמבוקש. היא תוגש תוך 10 ימים מיום המצאת החלטתי זו. כתבי הגנה מטעם צדדי ג' יוגשו במועד הקבוע בתקנות.

10.הנני מורה על שינוי סיווגו של התיק מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל והמזכירות תפעל בהתאם.

11.נדחה לתזכורת מעקב ליום 7.5.14.

12.המזכירות תמציא העתק מהחלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ד, 25 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: