דנביץ ואח' נ' גזית

פסק דין

רקע עובדתי

1.התובעים הם מבעלי הבניין ברחוב חזקיהו המלך 40 בתל אביב (להלן: "הבניין").

הנתבע מחזיק בחנות הצפונית שבקומת הקרקע שבבניין (להלן: "המושכר").

הנתבע חתום על חוזה שכירות מיום 13.9.78 (להלן: "חוזה השכירות").

התובעים רכשו את הזכויות בבניין מבעל הבית הקודם, מר אמין איברהימיאן (להלן: "בעל הבית הקודם") בשנת 2006 .

תמצית טענות התובעים

2.התובעים הגישו תביעה הכוללת עתירות כדלקמן:

א.לצוות על פינוי וסילוק ידו של הנתבע מהמושכר ועל השבת החזקה בו לתובעים כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ.

ב.לקבוע את דמי השכירות .

ג.לחייב את הנתבע בתשלום הפרשי דמי שכירות.

ד.להצהיר כי לנתבע אין זכויות במושכר וכי חוזה השכירות בטל ומבוטל.

3.לטענת התובעים, לנתבע אין זכויות במושכר ומר כהן, אשר נחזה בחוזה השכירות כבא כוחו של בעל הבית הקודם, פעל שלא על פי ייפוי כוח.

התובעים טוענים כי הנתבע לא שילם את דמי השכירות במועד ולא שילם את דמי השכירות בשיעור העלאות בדין במשך שנים רבות. באי תשלום דמי השכירות כדין, הנתבע עושה רווח לא הוגן על חשבון בעל הבית.

עוד טוענים התובעים כי הנתבע שינה את מטרת השכירות והמושכר לא משמש יותר כחנות אלא כמחסן.

התובעים מוסיפים וטוענים כי בניגוד להתחייבותו בהסכם, ביצע הנתבע שינויים אסורים במושכר ללא היתר כדין וללא ידיעת והסכמת בעל הבית בכתב, לרבות הקמת גלריה בגינה לא משולמים דמי שכירות.

עוד נטען לעילת פינוי בגין הטרדה והרגזה של בעל הבית.

תמצית טענות הנתבע

4.הנתבע טוען כי רכש את זכויות הדיירות המוגנת כדין.

לטענת הנתבע, במשך כל השנים הוא שילם את דמי השכירות כסדרם.