דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נ' אלמהדי ואח'

פסק דין

התובעת היא חברה העוסקת בהשכרת רכבים. אחד מרכבי התובעת נפגע בתאונה מאוטובוס ונגרמו לו נזקים (להלן "הרכב"). לטענת התובעת הנתבע 1 היה נהג האוטובוס (להלן "האוטובוס"). הנתבעת 2 הינה הבעלים של האוטובוס והמעסיקה של הנתבע 1.

נהגת רכב התובעת טענה בעדותה בבית המשפט כי במועד קרות התאונה עמדה ברכב ברחוב נורדאו בתל אביב ברמזור, כאשר בכוונתה לפנות ימינה לכוון רחוב אבו גבירול. הרכב היה בנתיב הימני. בנתיב שמשמאלה ובמקביל לה עמד האוטובוס. לאחר שהתחלף הרמזור, ובטרם החלה בנסיעה, האוטובוס נצמד לרכב במהלך פנייתו שמאלה (פרוט' עמ' 2 ש' 14 – 24). כמו כן, הוגש תצלום אויר של הצומת שבו אירעה התאונה (ת/1) ותמונות רכב התובעת לאחר התאונה (ת/2).

הנתבע 1 אישר את קרות התאונה, אך טען שרכב התובעת נצמד אליו אל תוך נתיב נסיעתו, הוא הנתיב השמאלי (פרוט' עמ' 4 ש' 7 – 14).

מבין שתי הגרסאות הנ"ל הנני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב התובעת וזאת מכל הנימוקים שלהלן:

א.נהגת הרכב הותירה רושם מהימן ועדותה היתה סדורה ולא נתגלו בה סתירות או פרכות ;

ב.נהגת הרכב העידה שהיה בכוונתה לפנות ימינה אל תוך רחוב אבן גבירול, ולכן לא הגיוני שתיצמד לנתיב שמשמאלה;

ג.הנתבע 1 הוא נהג רכב ציבורי. האוטובוס בו נהג אינו רכבו הפרטי אלא בבעלות המעסיקה שלו, היא הנתבעת 2. בנסיבות אלה, שומה היה עליו לדווח על קרות התאונה למעסיקו מיד לאחר שאירעה. דא עקא, הנתבע 1 בחר לדווח על התאונה לאחר חלוף כשבעה חודשים מהמועד שאירעה. התאונה אירעה ב- 5.1.2010 בעוד שהוא חתם על טופס ההודעה למעסיק על קרות התאונה רק ב- 17.8.10 (ראו עדותו בפרוט' עמ' 6 ש' 1 – 6). שיהוי זה בדיווח יש בו כדי להעיב על אמינות גרסתו.

לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת, והנני מורה לנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת

את כל הסכומים שלהלן :

א.8,471 ₪ בגין הנזק לפי דו"ח השמאי;

ב.400 ₪ עבור דמי השמאות ;

ג.400 ₪ בגין 2 ימי השבתה של רכב התובעת ;

ד.הסכומים האמורים בסעיפים א' עד ג' ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 6.6.10, מועד עריכת חוות דעת שמאי, ועד היום;

ה.347 ₪ אגרת בית משפט ;

ו.300 ₪ שכר העדה מטעם התובעת ;

ז.1,500 ₪ שכר טרחת עו"ד ;

זכות ערעור תוך 45 ימים.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לצדדים

ניתן היום, ד' אב תשע"א, 04 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.