דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ ואח' נ' אל עוברה ואח'

החלטה

היום במהלך מספר רב של תיקים שבהם דנתי, אכן היה תיק שבו ייצג עו"ד פאנוס את התובעת בתיק שיבוב בסכום של כ-5,000 ₪.

מדובר היה לאותן תביעות שמוגשות כפי שהצדדים נוהגים להגיש לבית משפט זה בניגוד לתקנות ללא תצהיר תמיכה של הנהג, כאשר כתב התביעה עצמו הינו סתמי ביותר וניתן לומר, שהוא למעשה סטנסל שבו נרשם שהתאונה נגרמה בגלל רשלנות ולא ההיפך.

מדובר היה בתיק סטייה שבו מעורבת מכוניתו של מבוטח התובעת אותה ייצג עו"ד פאנוס מול משאית של הנתבעים.

לאחר ששמעתי את הנהגים והצדדים סיכמו בקצרה, קיבלתי הסכמת ב"כ הצדדים למתן פסק דין לפי סעיף 79א ודחיתי את התביעה.

בשלב זה, החל עו"ד פאנוס להביע את מורת רוחו מפסק הדין.

ביקשתי מעו"ד פאנוס להרגע והוא אמר "אני רגוע ובמיוחד כשאני אצל אדוני."

אני הגבתי במילים: "אם אתה רגוע במיוחד כאן, אז עדיף שלא תופיע במיוחד כאן".

הדברים באו להביע מורת רוחי מדרך ההתנהלות של ב"כ התובעת.

אני שומע את העדים ומתרשם ונותן פסק דין על סמך התרשמותי.

אין לי כל משוא פנים כלפי צד אחד מול רעהו ולעולם אינני מחליט לפי הצדדים או לפי עורכי הדין ומי כמו עו"ד פאנוס שמופיע אצלי בעשרות תיקים אולי אפילו יותר במהלך השנה, יודע זאת.

אני סבור שעו"ד צריך לכבד את בית המשפט ולהשמיע מורת רוח לאחר תיק בנסיבות שבהן תיארתי זה לא מראה כבוד לא למקצוע ולא לבית משפט.

גם אם צד חושב שטעיתי ומובן שכאשר אני שומע עשרים תיקים ליום יש לי גם מקום לטעויות ומובן שאם צדדים לא מביאים בפני ולא פורשים בפני את כל התשתית הראייתית שיכלו לפרוש כמו למשל צילום מקום, תצהיר ו/או הודעה מפורטת מהנהג בזמן אמת, תצלומי המקום וכו'.

הצדדים למעשה מביאים מינימום של אינפורמציה ולמעשה מכירים את פרטי התאונה בחוץ בכמה דקות שמשוחחים.

יכול להיות שב"כ הצדדים סבורים שהשופט הוא כל יכול ויכול לתת את פסק הדין ששניהם יחשבו שהוא הצודק ביותר, אך זה לא המצב.

בכל אופן, אין לי כל דעה קדומה לא לגבי משרדו של עו"ד פאנוס ולא כנגד עו"ד פאנוס באופן אישי ולכן הבקשה לפסילה נדחית.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר א תשע"א, 21/02/2011 במעמד הנוכחים.

אלי ספיר, שופט

החלטה

אני מפצל את הדיון והיום אכריע בשאלת האחריות ושאלת הנזק תידחה לפעם הבאה.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר א תשע"א, 21/02/2011 במעמד הנוכחים.