דן ואח' נ' קומימי

פסק דין

בפני תביעה כספית.

מדובר למעשה בשלושה תיקים שאוחדו לתיק אחד ועניינם שלושה צ'קים כל אחד על סך 1450 ₪ אשר ניתנו, מאת הנתבע בגין דמי שכירות לאביהם המנוח של התובעות הנכנסות בנעליו מכוח צו ירושה כמי שהשכיר את הדירה לתובע.

סך כל הסכום הנתבע הינו 4350 ₪.

הנתבע, ביטל את הצ'קים מסיבה פשוטה: לטענתו, בדירה התגלו ליקויים במיוחד בתחום האינסטלציה, והוא נאלץ לתקן את התיקונים הללו על חשבונו, דבר שהיה כרוך בהוצאה כספית ועל כן קיימת לו זכות קיזוז.

עוד הובהר, כי מעבר לתיקונים אלה צבע גם הנתבע ארונות שהיו בדירה (לא ברור אם מדובר בארונות מטבח בלבד) בצבע לבן.

התובעות הבהירו כי מעולם, לא נתנו הסכמה לביצוע תיקונים אלו וכי גם לא היה צורך בתיקונים אלו ומשעשה זאת הנתבע, עשה זאת על דעתו בלבד שלא לצורך ולא על דעתן ולכן אין גם הצדקה לקיזוז כספי כלשהו.

ביום 21.10.10 שמעתי בקדם משפט ששימש למעשה כמסגרת לסיום התיק (ולכן ניתן גם פטור ממחצית שנייה של אגרת בית משפט) את התובעת הגברת אסתר דהן ואת מר שרון מלכה, חתנה.

כמו כן שמעתי את הנתבע אשר הגיע יחד עם אשתו הגברת טטאינה אשר חתומה על החוזה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ובחנתי את המסמכים אשר הוגשו לי במעמד הישיבה, אני נותן בזאת את פסיקתי.

דין התביעה להתקבל אבל בחלקה בלבד.

מצאתי את טענותיו של הנתבע לקיזוז מוצדקות. לא יעלה על הדעת שהנתבע על דעת עצמו ומכל מקום לא התרשמתי שכך היה הדבר, יבצע תיקוני אינסטלציה דחופים בדירה ולמעשה ישביח אותה, כאשר לא מדובר בדירה הנמצאת בבעלותו והיא עוברת למעשה לבעליה החוקיים אשר משכירים אותה לשוכר אחר והדבר לא יבוא לידי ביטוי מבחינת קיזוז.

עיינתי במכתבים ששלח התובע לאביהם המנוח של התובעות ומדובר במכתבים שנכתבו בסמוך מאוד לחתימת החוזה בין הצדדים.

המכתבים מלמדים, כי אכן היו בעיות אינסטלציה, בעיות שלא נפתרו חרף התשובות בכתב שנתנו על ידי התובעות או מי מטעמן.

משהדבר לא צלח, והנתבע לא יכול למצוא שוכר חלופי וכאשר החוזה בין הצדדים אינו מונע זאת, הוא פעל על דרך של תיקון מקצת הליקויים, ועמד על קיזוז הסכום מתוך שכר הדירה.

התובעים טענו, כי לא כל הקבלות צריכות להתקבל ואני סבור שיש לקבל מקצת מעמדתן.

אני סבור שהדרך הראויה והנכונה בתיק זה היא קיזוז סכום של 2350 ₪ בלבד שזו החשבונית שניתנה ביום 22.2.09 על ידי "מוטי צנרת" בגין ביצוע עבודות בדירה האמורה.

המשמעות היא, שיתרת הסכום לתשלום הינה 2000 ₪ וזהו גם הסכום אשר הופקד בקופת בית המשפט על פי החלטת כבוד הרשם מורני בבקשת הרשות להתגונן מיום 19.1.10.

אני מורה למזכירות להעביר סכום זה לידי התובעות וזאת בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעות סכום נוסף הלוקח בחשבון את אגרת בית המשפט וכן את העובדה שבוטלו 3 צ'קים, שהינו סכום הגבוה מהסכום שנפסק בסך של 300 ₪ בלבד.