דמרי נ' בוקובזה

החלטה

בפני בקשה למחיקת המילים "בסדר דין מקוצר" מכותרת כתב התביעה בהליך זה.

לאחר שעיינתי בכתבי בי-הדין, על נספחיהם, בבקשה, בתגובה ובתשובה, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה.

יש לציין כי "הכלל הוא שעניין כשירותה של התביעה להתברר בסדר דין מקוצר צריך ויבחן לפי האמור בכתב התביעה ונספחיו; טעות היא להתיר לתובע לחקור את הנתבע על תצהירו ורק לאחר מכן לפסוק על מחקירת הכותרת "בסדר דין מקוצר"" (ד"ר יואל זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית – 1995, בעמ' 665).

רוצה לומר, העובדה שהמשיב צירף לתגובתו לבקשה זו, מסמכים נוספים שיכולים לשמש כראשית ראייה בכתב, אינה מעלה ואינה מורידה, שכן היה עליו לצרפם כנספחים לכתב תביעתו ולא להמתין לבקשה זו למחיקת הכותרת.

ודוק, המשיב יכול היה להגיש בקשה לתיקון כתב תביעתו – אך בחר שלא לעשות כן.

ככל שהדבר נוגע לכתב התביעה ונספחיו, הרי שאין כל מסמך הנושא את חתימתה של המבקשת, או שנערך בכתב ידה.

המסמכים היחידים אשר צורפו כנספחי כתב התביעה הינם מסמכים מ"בית היוצר" של המשיב כגון: חשבונית (עליה חתום המשיב בלבד); מכתב התראה (שיצר ב"כ המשיב); חשבונית של צד שלישי (עליה המבקשת אינה חתומה ושמה אף אינו נזכר בה); ותחשיב ריביות והפרשי הצמדה.

לעניין זה יפים הדברים הבאים מתוך ספרו של אורי גורן נשיא בית המשפט המחוזי ת"א-יפו, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שמינית תשס"א 2005, סיגא הוצאה לאור בע"מ, בעמ' 367: "תקנה 202 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 דורשת, כתנאי לנקיטת ההליך את קיומה של "ראיה בכתב", הכוונה היא למסמך בכתב הקשור לנתבע, העשוי על ידו או בחתימתו. אם המסמך נעשה בידי התובע עצמו, אין הוא מחייב כלל את הנתבע ואין להסתמך עליו בהליך כזה" (ההדגשות שלי – י.ב.).

אם לא די בכך, הרי שכתב התביעה מכיל רכיב שאינו יכול להיתבע כלל בסדר דין מקוצר והוא "הוצאות התובע בגין מכתב ההתראה" בסך 500 ₪, שאין לו זכר בהתחייבויות בכתב של הצדדים (גם אם ניתן היה לראות בחשבונית כהתחייבות של המבקשת). הלכה היא כי די בכך שחלק מהתביעה אינו בר תביעה בסדר דין מקוצר, כדי שהעניין כולו יידון בהליך רגיל (ראה בר"ע 192/84 חברת אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד לח(2) 581, עמ' 583-582.).

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת המילים "בסדר דין מקוצר" מכותרת כתב התביעה.

התביעה תידון בסדר דין מהיר והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקסד"א.

הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ ישולמו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי וקביעת בית המשפט בעניין זה בתום ההליך.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: