דמרי נ' .

פסק דין

זוהי תביעה קטנה בה תובע התובע פיצוי בסך של 2,000 ₪ מן הנתבע.

התובע טוען כי ביום 14.5.12 הגיע טכנאי של הנתבעת לתקן את מכונת הכביסה שלו במסגרת הביטוח וכאשר הוא השיב את המכונה למקומה, הוא שבר את דלת מייבש הכביסה שהיה בסמוך לה. הטכנאי התנצל על התקלה והודיע כי ימסור זאת לחברה בה הוא עובד וכי הם יתקנו זאת. במהלך השבועיים שלאחר מכן נציגי הנתבעת אמרו לתובע כי הבעיה ידועה להם וכי היא תועבר למנהל לטיפול, אך כאשר התובע התקשר ביום 28.5.12 אמרה לו המזכירה, בלשון בוטה, "שהמייבש הוא משנת טרפפו" והוא לא שבר ואתם מחפשים לנצל". על כן נאלץ התובע לכבס ולייבש במכבסה פרטית.

הנתבעת טוענת, מנגד, כי מכונת הכביסה שהטכנאי מטעמה הגיע לתקן בבית התובע, עמדה במחסן צר ונמוך כשבצמוד לה נמצא המייבש על מדרגה. לצורך תיקון מכונת הכביסה היה צורך להוריד את המייבש מהמדרגה, שכן רק כך ניתן היה להגיע למכונת הכביסה. התובע לא פינה את המקום כדי לייצר לטכנאי סביבת עבודה סבירה ודרש מן הטכנאי שיסתדר בעצמו ושיפנה בכוחות עצמו את המייבש. הטכנאי הוריד את המייבש מהמדרגה והניחו על הרצפה ותוך כדי כך ניתן ממקומו חלק מחזית דלת המייבש, שהייתה ישנה, סדוקה וייבשה וזאת עקב בלאי גבוה ועקב כך שהוא נמצא במשך שנים במחסן חיצוני החשוף לתנאי מזג האוויר בחוץ. הטכנאי העיר את תשומת לב התובע לאשר אירע והתובע השיב כי מכיוון שמדובר במייבש ישן מאד, אין לייחס לכך חשיבות. לאחר סיום התיקון הטכנאי השיב את המוצרים למקומם ובדק שהם עובדים כראוי. הנתבעת טוענת כי אין כל קשר בין עבודתו של הטכנאי לבין הנזק שנגרם למייבש וכי אותו חלק במייבש התפרק בשל כך שכיסוי הדלת היה יבש, סדוק, דהוי וצהוב כולו וכל תזוזה שלו הייתה גורמת להתפרקותו ממילא. המייבש הורד בצורה זהירה מאד על ידי הטכנאי שנאלץ להזיזו לצורך תיקון המכונה. יתר על כן, התובע דורש לקבל פיצוי בסך של 2,000 ₪ עבור מייבש ישן ודהוי, כאשר מייבש חדש עולה כ- 1,000 ₪ בלבד.

בדיון שהתקיים בפני היום, העידו התובע, הטכנאי ומנהל הנתבעת. לאחר ששמעתי את העדויות ואת טענות הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית:

התובע, שעליו נטל ההוכחה, לא הוכיח כי התרשלות מצד הטכנאי היא שהביאה לשבירה או להתפרקות של דלת מייבש הכביסה.

על פי עדותו של התובע, מדובר, כפי שטוענת הנתבעת, במייבש כביסה ישן אשר מוקם על ידו על גג הבית, כשהוא מוגן על ידי מבנה שבנה התובע בעל דלתות מפורמייקה. בנסיבות אלה, בהתחשב במזג האוויר החם השורר בטבריה בימי הקיץ, האפשרות שמעלה הנתבעת ולפיה דלת המייבש הייתה כבר תלויה על בלימה בעת שהטכנאי הגיע לבית התובע, היא בהחלט אפשרות מסתברת שלא נסתרה.

זאת ועוד, התובע לא סתר את טענת הנתבעת ולפיה הזזת המייבש נדרשה לשם תיקון מכונת הכביסה כשהוא לא דאג להזיזו בעצמו עובר להגעת הטכנאי (עמ' 2 שורות 19-21 לפרוטוקול). התובע לא הוכיח כי הזזת המייבש נעשתה על ידי הטכנאי באופן רשלני אשר בעטיו נגרם הנזק.

יתרה מכך, התובע לא הביא כל ראיה להוכחת טענותיו ובפרט לא לסכום הנזק הנתבע על ידו. לא הוגשה כל ראיה שיש בה כדי ללמד על טיבו של המייבש, לרבות צילום שלו, לא הוגשה כל אסמכתא למחיר של דלת המייבש שניזוקה ולא הובאה כל אסמכתא לטענת התובע ולפיה הוא נשא בעלויות של ייבוש הכביסה במכבסה פרטית, כפי שהוא טוען בכתב התביעה.

על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה סיון תשע"ג, 03 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: