דמי שימוש בנכס

 עובדות - כללי

1.         התובע והנתבעת בהליך שבפני נישאו זל"ז כדמו"י ביום 24.10.1976 ומנישואיהם נולדו להם שלושה ילדים, כולם בגירים;

            ל. ילידת            29.10.1977

            ס., ילידת          13.08.1981

            נ., יליד               08.06.1986

2.         א.         נישואיהם של הצדדים עלו על שרטון והם החליטו להתגרש זמ"ז בגט פיטורין.

ב.         הצדדים חתמו על הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין  ביום

            09.07.1996 (להלן: " ההסכם" ו/או " הסכם הגירושין" ו/או " פסק הדין").

3.         בסעיף 7 להסכם הגירושין קבעו הצדדים כדלקמן;

"א.      הדירה ברח' --- בהוד השרון הרשומה ע"ש בני הזוג והידועה כחלקה --- בגוש --- (להלן:"הדירה"), הרשומה ע"ש בני הזוג בחלקים שווים לא תימכר לפני הגיעו של הבן נ. לגיל 18 , אלא אם כן יהיה הבעל במצוקה כספית קשה.

ב.        בעת מכירת הדירה יקבל כל אחד מהצדדים מחצית מתמורתה....

ג.         במקרה של מצוקה כספית קשה כאמור בסעיף 7.א. מותנה פירוק השיתוף בדירה במציאת מדור חלופי בשכירות למשפחה ע"י הבעל וזאת למשך השנים שנותרו עד הגיעו של הבן לגיל 18.

ד.        לאישה ולילדים תהא זכות מגורים בדירה כל עוד לא נקבע אחרת..."

4.         א.        לטענת התובע, הואיל ובן הזקונים נ. (שהינו יליד 8.6.1986) הגיע לגיל 18 ביום        9.6.2004 היה על הנתבעת לפנות את הדירה במועד זה ו/או לפעול למכירתה ו/או     לפעול למימוש פסק הדין,  אולם הנתבעת התעלמה מחיובה זה.

ב.         נוכח זאת, כך נטען, נאלץ התובע לפתוח תיק בהוצאה לפועל ולעתור למינוי כונס נכסים לבצוע פסק הדין.

ג.          בדיון שהתקיים בפני רשם ההוצאה לפועל ביום 19.6.2006 הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן, אשר אושרה וקיבלה תוקף של החלטה:

" ב"כ הצדדים

 לאחר דיון לא פורמלי הגענו להסכמה לפיה הצדדים ישתפו פעולה   להעמיד את הנכס למכירה ולמציאת קונה פוטנציאלי. בכל מקרה,   הדירה לא תמכר לפני תום שנה מהיום.