דלל נ' דלל ואח'

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור (שהוכתרה בטעות כערעור) על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה (כב' הרשמת הבכירה איילת הרץ) מיום 20.10.13. בפסק הדין הורה בית המשפט על מחיקת התביעה בשל העדר סמכות עניינית, לאחר שקבע כי התביעה הינה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.

המדובר בתביעה כספית ע"ס 33,200 ₪ שהגישה התובעת, המהווה, לטענתה, החזר חלקה היחסי של התובעת מתוך סכום ששילמו היא ובעלה למינהל מקרקעי ישראל גם בשם הנתבעים, בהתאם להסכם שיתוף שנחתם בין התובעת ובעלה לבין גיסתה ובעלה (של הגיסה).

דין הבקשה להידחות בשל כל אחד מהנימוקים הבאים:

הבקשה הוגשה באיחור. פסק הדין ניתן במעמד הצדדים ביום 20.10.13 ואילו בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 14.11.13. אמנם ניתנה החלטה בתיק בימ"ש קמא ביום 30.10.13 הדוחה את בקשת המבקשת לבטל את פסק הדין (שניתן במעמד הצדדים) אך בהחלטה זו נקבע כי אין ביהמ"ש משמש כערכאת ערעור על החלטותיו. אין בהגשת הליך שגוי כדי להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי (השווה בש"א 1438/08 ניצולת הקרטל בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח', מיום 20.02.08), וע"כ , כאמור, הבקשה שבפני הוגשה באיחור ודינה להידחות על הסף.

מעבר לנדרש אוסיף ואציין כי דין הבקשה להידחות גם על פי ההלכות שנקבעו בעניין קבלת רשות ערעור על פסק דין שניתנו במסגרת בתי המשפט לתביעות קטנות.

כפי שנפסק לא אחת, הכלל הוא כי אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בפסקי הדין הנ"ל, והחריג הינו רק כאשר מדובר בפסק דין שגוי על פניו או בעניין עקרוני (ר' רע"א 5711/08 פרטוק נ' סול תורג'מן בע"מ (מיום 17.03.09)).

העניין שבפני אינו נופל לאחד החריגים האמורים.

לא מצאתי כי נפלה שגגה בפני בימ"ש קמא, ואין כל עניין עקרוני בסוגייה שבפני, המתבררת- חדשות לבקרים בבתי המשפט לענייני משפחה.

לטענת המבקשת, אין מדובר בסכסוך משפחתי אלא בחוזה גרידא בין צדדים, שרק על דרך המקרה הינם קרובי משפחה (לטענתה, רק אחד מהם נחשב כקרוב משפחה).

ואולם, המבחן האם מדובר בסכסוך משפחתי אינו נמדד על פי הגדרת מי מהצדדים אלא על פי מבחן אובייקטיבי.

מהנתונים שהובאו בפני בית משפט קמא עולה אכן כי המדובר בסכסוך משפחתי מאחר והקשר המיוחד בין הצדדים, היינו- חוזה השיתוף כמו גם הטענה כי המבקשת ובעלה מימנו את חלקם של הנתבעים בדמי ההיתר ששולמו לממ"י, כל אלה נבעו מהאמון המיוחד שבין הצדדים בהיותם בני משפחה, ועל כן, לימים, כאשר נקלעו לסכסוך, המדובר אכן בסכסוך משפחתי.

לפיכך, ע"פ הקבוע בסעיף 1(2)(ו) לחוק בית משפט לענייני משפחה התשמ"ד-1984, הסמכות לדון בתביעה הינה לבית המשפט לענייני משפחה, כפי שקבע בית משפט קמא.

אם אין די בכל אלה, הרי הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות שעניינן סדרי דין, כפי ההחלטה שבעניינינו.

מכל הטעמים האמורים, נדחית הבקשה.

משלא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ד, 01 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: