דלבריאן נ' המדדי

פסק דין

התובע הגיש תביעה לתשלום עבור עלות מדרסים, שהנתבע הזמין אצלו בבית העסק של התובע בחודש מאי 2003.

התובע טוען כי הנתבע שילם 150 ₪ על חשבון ההזמנה, והוא הכין את המדרסים.

אלא, שהנתבע דחה את הגעתו מפעם לפעם מסיבות שונות ולא קיים הבטחתו להגיע לבית העסק ולקבל את המדרסים, תוך הסדרת יתרת התשלום.

הנתבע טוען כי דין התביעה להידחות בגין שיהוי בלתי סביר, קנטרנות וטורדנות.

הנתבע טוען כי התובע השתהה במשך שש וחצי שנים בהגשת התביעה, וכן טוען כי התובע לא צירף כל הזמנה או חשבונית המעידים על טיב העסקה.

הנתבע טוען כי פנה לתובע להתעניין, אולם לא ביצע הזמנה בפועל.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים, אני קובעת כי צודק הנתבע בטענתו שמדובר בשיהוי בלתי סביר בהגשת התביעה.

מדובר במוצר שהוא מדרס שמוכן באופן מיוחד, בהתאם למידות כל מזמין, ולא היה מקום שהתובע ישתהה זמן רב כל כך, מחודש מאי 2003 עד הגשת התביעה בדצמבר 2009.

התובע לא מסר כל נימוק ראוי המצדיק את השיהוי, ועל כן, לא מצאתי מקום לאכוף את העסקה על הנתבע, מקום שמדובר במוצר אישי.

נוסף על כך, התובע לא צירף הזמנה אשר חתומה ע"י הנתבע, וגם בהיעדר ראיות דין התביעה להידחות.

אשר על כן ולאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תבצע סגירת תיק.

ניתנה והודעה היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 במעמד הנוכחים.

איילה גזית, שופטת

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: