דלאשה ואח' נ' דלאשה ואח'

החלטה

1.בעקבות הדיון מיום 24/01/13, הוגשה ע"י התובע/הנתבע שכנגד בקשה הכוללת בתוכה 4 בקשות שונות, בהן אדון אחת לאחת.

הבקשה לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 24/01/13:

2.לטענת התובע, במהלך הדיון העלה בקשתו, החלופית, לביטול ההוצאות בהן חויב בהתאם לפסק-הדין מיום 02/05/12; אלא שבקשתו זו נשמטה מפרוטוקול בית-המשפט. לטענתו, מיד עם גילוי ההשמטה, פנה לב"כ הנתבע וביקש הסכמתו לתיקון ומשהלה סירב, שב ב"כ התובע לאולם בית-המשפט וציין את דבר ההשמטה, ובית-המשפט, שלטענתו זכר זאת, הנחה אותו להגיש בקשה מתאימה.

3.ב"כ הנתבע מאשר דבר פניית ב"כ התובע אליו לשם קבלת הסכמתו לתיקון הפרוטוקול, אלא שלטענתו השיבו מיד בשלילה, משום שלטענתו בקשה כזו לא הועלתה.

4.דין הבקשה להידחות. בית-המשפט אינו זוכר, כי אכן בקשה מעין זו הועלתה ע"י ב"כ התובע במהלך הדיון. מכל מקום, אף אם הועלתה בעל-פה במהלך הדיון מ-24/01/13, אך נשמטה בטעות, ניתן להגישה בכתב, בהתחשב בכך שבין כה וכה היא מוגשת בשיהוי ניכר, לאור שההחלטה בדבר חיוב בהוצאות ניתנה עוד ב-22/06/12.

הבקשה לחייב עו"ד עיאשי (ב"כ הנתבע) להציג פתק חתום ע"י גב' מילה שפיר – גזברית המחוז:

5.הרקע לבקשה זו הוא הפניית ב"כ הנתבע/התובע שכנגד, במהלך הדיון שהתקיים ב-24/1/13, לגזברות בית-המשפט כדי לברר עניין תשלום אגרת התביעה (ששולמה בחסר), בהתאם להחלטתי מ-15/07/12.

טוען ב"כ התובע, כי לאחר ההפסקה שניתנה ומששבו ב"כ הצדדים לאולם בית-המשפט "נפנף" עו"ד עיאשי בפתק צהוב, וטען כי על סמך הכתוב אין הנתבע/התובע שכנגד חייב להשלים יתרת אגרה.

אלא שב"כ התובע פנה לגב' מילה שפיר, ככל הנראה לאחר הדיון, ושמע ממנה, כי מסרה לב"כ הנתבע פתק ריק, עם החותמת שלה בלבד, כדי שעו"ד עיאשי יזכור את שמה, וכי הסבירה לב"כ הנתבעת שכנגד, כי תבדוק את עניין האגרה ותחזור אליו.

משכך, מבקש ב"כ התובע להורות לעו"ד עיאשי להמציא את אותו "פתק צהוב".

6.על כך השיב ב"כ הנתבע שכנגד, כי אכן קיבל מגב' מילה פתק עם חותמת שלה, ללא כל רישום נוסף, ואף צירף עותק מאותו פתק לתגובתו. קבלת הפתק הייתה במענה לבקשתו ממנה לרשום את שמה כדי להביא את הדברים, שנאמרו לו בעל פה, בפני בית-המשפט; ואת אשר מסר לבית-המשפט היה בהתבסס על הסבריה בעל פה.

בתשובתו העלה ב"כ התובע טענות חמורות כלפי ב"כ הנתבע בדבר זיוף אותו "פתק צהוב" ועשיית שימוש במסמך מזויף, זאת בטענה שהיה עליו לצרף את המקור.

7.הטענה בדבר זיוף המסמך ושימוש במסמך מזויף, הינה חמורה, וחמורה שבעתיים כשמדובר בעו"ד העושה בה שימוש בנסיבות המתוארות; אלא שאין לה תימוכין, ועל-כן, דינה להידחות.

8.משום הנימוקים דלעיל, גם הבקשה לעיון חוזר בהחלטתי מ-24/01/13, הדוחה בקשת התובע למחוק את התביעה שכנגד, דינה להידחות.

בהקשר זה אוסיף, כי דחיית הבקשה למחיקת התביעה שכנגד, מחמת תשלום אגרה בחסר, אין פירושה שהתובע שכנגד פטור מתשלום יתרת אגרה, אם תחול.

9.כן לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה לביטול החיוב בהוצאות בהתאם להחלטה מ-22/06/12. עניין ההוצאות נתון לשיקול דעת בית-המשפט; ומה גם שהתובע השתהה יותר מחצי שנה בהעלאת בקשתו לביטול החיוב בהוצאות.

10.לסיכום, דין בקשת התובע, על כל סעיפיה, להידחות.

נכון היה להשית על התובע הוצאות משפט בגין הליך זה, אלא שלפנים משורת הדין, ולאור חיובו בהוצאות כאמור, נמנע בית-המשפט מלהכביד ידו יותר.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"ג, 08 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: