דירת הבעל מלפני הנישואין כשהאשה שילמה את משכנתא

בהתאם להוראת החיוב בסידור גט כפי שהיא מופיעה בתיק הגירושין, ובהמשך לתביעת הבעל לחלוקת הרכוש ולאחר העיון בסיכומי הצדדים בכל הנוגע לדירת המגורים, ביה"ד קובע בדרך של פשרה הנוטה לדין: הבעל ישלם לאישה משווי דירת המגורים בד' רחוב..., נכון לזמן התשלום בפועל, את המחצית של החלק היחסי של המשכנתא כפי שהיה נכון לזמן צירופה של האישה כלווה.

לצורך ההדגמה, אם שווי הדירה היום הוא X והמשכנתא היוותה בזמן הצירוף 60% מערך הדירה באותו הזמן, ישלם הבעל לאשה 30%ֵ מ-X.

הבעל ידאג להוציא את האישה מהמשכנתא. משיעשה כן, יוכל לנכות מחצית יתרת המשכנתא לסילוק נכון ליום התשלום, מן הסכום דלעיל.

הפירוט החשבונאי של קביעה זו ייעשה על ידי ב"כ הצדדים.

להלן נימוקי פסק הדין בכל הנוגע לדירה מצורפים להחלטה זו.

אם לא תבוצע החלטה זו בתוך 90 יום מחתימת החלטה זו, ישקול ביה"ד מתן הוראות למכירת הדירה על ידי כונס נכסים, כשעלות הכינוס תושת על הצד שיסכל את ביצוע ההחלטה הנ"ל.

כל החובות שנצברו במהלך הנישואין, מיום הנישואין ועד יום הפירוד, 03.05.12, יחולקו בין הצדדים בשווה, ופירעונם יושת על הצדדים בשווה, גם אם הם רשומים על שם אחד מהצדדים אלא אם כן יוכח שהם לא שירתו את המשק המשותף.

בכל הנוגע לתביעת הכתובה מאחר ובפני ביה"ד לא מצוי תיק תביעה שכזה, ביה"ד אינו דן בתביעה שלא הונחה לפניו.

על אף כל האמור, ביה"ד פונה לצדדים להתעשת ולהגיע להסכם כולל בעזרת באי כוחם עד לדיון הקבוע לתאריך 1.9.15. ובכך למזער את הנזקים העלולים להיגרם לצדדים.

נימוקי פסק הדין

הנימוקים שלפנינו עניינם תביעת האישה לשיתוף מלא בדירה שבה התגוררו בני הזוג עד לגירושיהם, כשהדירה רשומה על שמו של הבעל בלבד. לטענת הבעל, הדירה נרכשה מכספי מכירת דירה שהייתה בבעלותו עוד בטרם נישואיהם, כך שלפי הלכת התחלוף (יבואר להלן) אין לאישה חלק בה.

להלן מסכת העובדות שהיוו את הרקע לסכסוך הנ"ל.

הצדדים הכירו ועברו לגור יחד בדירתו של הבעל לפני שנישאו. נישאו כדמו"י בכ"ג אייר תשנ"ו (12/5/96), ונולדו להם 4 ילדים משותפים.

בזמן ההיכרות ובתחילת נישואיהם, גרו בדירה שהייתה שייכת לבעל קודם לנישואיהם ורשומה על שמו בלבד. בסוף שנת 2000 הבעל מכר את הדירה ב72,000$ (שער יציג אז כ4.1 ₪ לדולר), והמשפחה עברה לדירה שנרכשה ב-5/1/01 ב40,000$. הרכישה מומנה על ידי מכירת הדירה הראשונה, כאשר הבעל גורר את המשכנתא מהדירה הקודמת לדירה הנוכחית. יתרת המשכנתא היתה אז כ100,000 ₪. [המשכנתא הראשונה היתה ע"ס 98,000 ₪, כ25,000$ לפי יציג 3.95 ביום 28/3/93.]

כשבועיים לאחר העברת המשכנתא, האשה נוספה כלווה במשכנתא. לפי מסמכים החתומים על ידי הבנק, המשכנתא שולמה בפועל דרך הוראת קבע מחשבון הרשום על שם האשה, לפחות מחודש 5/01 ועד 6/02, וכן מ1/03 עד סוף שנת 12'. [בתקופה שבאמצע, לא הוצגו מסמכים.]

במהלך הדיונים נשאלה האישה, האם הדירה נרכשה מכספים של דירת הבעל הקודמת שנמכרה? תשובתה היתה: "נכון, אבל מי ששילם את המשכנתא על הדירה הזו היא אני". ולכן לטענת ב"כ האשה מגיע לה מחצית מהדירה.

לגבי הדירה, ב"כ הבעל טען שלפי סעיף 5 (א) (1) של חוק יחסי ממון לא מאזנים נכסים שהיו ערב הנישואים, והכספים היו מהדירה שנמכרה.

לעומתו, האשה וב"כ טענו (שורות 40-45):

ביה"ד: מתי קניתם את הדירה?