דיקשטין ואח' נ' ריבלין ואח'

פסק דין

הבקשה:

לפניי בקשה לביטול פסק בבוררות (משלים), אשר ניתן על ידי הבורר עו"ד יורם בר סלע (להלן: "הבורר") ביום 28.7.11 (להלן: "פסק הבוררות" או "פסק הבוררות המשלים"). הבקשה לביטול פסק הבוררות מבוססת על העילות המצדיקות לטעמם של המבקשים, ביטול פסק בוררות בהתאם לעילות הביטול בסעיף 24 לחוק הבוררות תשכ"ח-1968 (להלן: "החוק" או "חוק הבוררות").

הצדדים חתמו ביניהם ביום 31.3.05 על הסכם לפיו בכוונתם להקים חברה אשר תעסוק ותפתח מתן שירותי פעילות פנאי למשפחות בשבתות ובחגים בקיבוץ חולדה (להלן: "המיזם").

פסק הבוררות נשוא פסק דין זה, היה אמור לתקן ולהשלים פסק בוררות קודם שניתן על ידי הבורר ביום 30.12.08 (להלן: "פסק הבוררות המקורי").

המבקשים עתרו בעבר לבית משפט זה, לביטולו של פסק הבוררות המקורי והמשיבים הגישו בקשה לאישור פסק הבוררות המקורי.הדיון בתיקים שנפתחו בעניין זה אוחדו (הפ"ב 9146-02-09 ו- 7021-02-09 ו- 4040-05-09) (להלן: "הבקשות").

ביום 23.11.09, התקיים לפני כב' השופט בנימין ארנון דיון בבקשות והצדדים הגיעו להסכמה, כי פסק הבוררות המקורי יוחזר לבורר לצורך תיקון והשלמה (להלן: "פסק הדין" או "פסקה"ד המוסכם").

מפאת חשיבותו של פסקה"ד המוסכם וההסכם אליו הגיעו הצדדים, לצורך ההכרעה כאן, להלן נוסחו:

"הנני נותן תוקף של פסק-דין להסכמת הצדדים המפורטת לעיל.פסק הבוררות יוחזר לכב' בורר לשם הכרעה בנושאים שטרם נדונו על ידו והמפורטים הלן:
1. טענת אי הקטנת הנזקים על ידי ה"ה חגי ריבלין ויובל שבח.
2. שאלת השכר לאשתו של מר יניב דיקשטיין, גב' טל דיקשטיין, ושכר עבודתו של מר יניב דיקשטיין עצמו.

בנוסף ינמק הבורר, או ישלים הנמקתו כמתחייב מהראיות שלפניו וככל שיידרש בנסיבות העניין, את קביעתו בדבר ההכנסות של המיזם המשותף וכפועל יוצא מכך- ידון הבורר בהשפעת קביעתו זו על זכות הביטול ביחס למיזם המשותף.

הבקשה לאישור פסק הבוררות ושתי הבקשות לביטולו של פסק הבוררות- נדחות בזאת ללא צו להוצאות.

עו"ד ליעד כהן ימציא לבאי כוח כל יתר הצדדים את דוחות המע"מ של המיזם המשותף המצויים ברשותו לגבי התקופה שבין חודש דצמבר 2007 ועד היום, בתוך 14 ימים מהיום."

טענות המבקשים

לטענת המבקשים, פסק הבוררות אינו ממלא אחר הוראות פסקה"ד המוסכם. הבורר בחר לקבוע באופן זמני בסעיף 3 לפסק הבוררות: "אודה ולא אכחד, לא הבנתי למה ממשיכים הצדדים להתדיין עוד ועוד. הדברים ברורים. אחד; - המיזם לא עלה; ההוצאות במיזם עלו על הכנסותיו...".לטענת המבקשים קביעת הבורר, כי ההוצאות עלו על ההכנסות, ללא כל נימוק או הסבר או ביאור או הפנייה לראיה כלשהי, או ציון סכומים כלשהם, נעשה בניגוד לקבוע בפסקה"ד המוסכם. עוד טענו המבקשים כי הבורר לא יכול היה להגיע להחלטות והכרעות אליהן הגיע לנוכח קביעתו (בסעיף 12 לפסק הבוררות):

"על פי הראיות שהוצגו בפניי, יש חשש גדול שכספים שנכנסו למיזם יצאו ממנו מבלי שיש לכך תיעוד ושאין כל דרך אובייקטיבית לדעת מה השיעור המדויק של ההכנסות. כבורר, אינני מוכן ואני אף סבור שאינני רשאי להתחיל לבחוש ולפשפש בכספים שאין עליהם דיווח מדויק, ושריח העלמה נודף מהם בבחינת חשש למעשה עבירה".

הבוררות החלה בשנת 2006 ורק בפסק הבוררות המשלים שניתן ביולי 2011, הודיע הבורר לראשונה, כי הוא לא מוכן לבדוק את טענות העלמת הכספים שטענו והוכיחו המבקשים בבחינת חשש מדבר עבירה. אילו היה מודיע הבורר בשלב כלשהו החל משנת 2006 כי אינו מוכן לבדוק את טענות העלמות הכספים, הרי שהמבקשים היו דורשים החלפתו, שכן בכך בעיקר עסקה הבוררות כאשר לטענת המבקשים, המשיבים לקחו לכיסם כספים, ולפיכך לא היו זכאים להודיע על סיום המיזם בהתאם להסכמת הצדדים מיום 13.7.05.

משבחר הבורר שלא לברר או לבאר את קביעתו ביחס לגובה ההכנסות של המיזם הוא חרג מסמכותו ומהסכמת הצדדים בפסקה"ד המוסכם, ולכן גם לא יכול לקבוע דבר וחצי דבר ביחס לזכות הביטול של המיזם, בייחוד כאשר במהלך הבוררות בטרם ניתן פסק הבוררות המקורי החליט הבורר בעצמו כי אחד הנושאים השנויים במחלוקת הבוררות הינו שיעור ההכנסות שהיו למיזם ואף הציע למנות רואה חשבון מטעמו (החלטת הבורר מיום 6.6.10).

החלטת הבורר שלא לברר את הכנסת המיזם נוגדת את תקנת הציבור בהתאם לסעיף 24(9) לחוק, וכי פסיקה שכזו מהווה עילה לביטול פסק הבוררות שכן בית המשפט היה מבטל פסק דין סופי שכזה שאין עליו ערעור לפי סעיף 24(10).העילות לביטול פסק הבוררות הינן, בין היתר:אי הכרעת הבורר בחלק מן העניינים שנמסרו להכרעתו- סעיף 24(5) לחוק. חריגה מסמכות- סעיף 24(3) לחוק. פסק הבוררות מנוגד לתקנת הציבור- סעיף 24(9) לחוק. העדר הנמקה בהתאם לאמור בפסקה"ד המוסכם- סעיף 24(6) לחוק. כמו כן טוענים המבקשים כי הבורר התעלם מהסכמת הצדדים העולה מפסקה"ד מוסכם, כי דוחות המע"מ של המיזם המשותף יהוו חלק מהמוצגים בבוררות.