דיקמן ואח' נ' לוי ואח'

החלטה

1.התובעים הגישו תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו להם, לטענתם, בתאונת דרכים שארעה ביום 30.1.2010. בד בבד הגישו התובעים בקשה למינוי מומחים, התובע מס' 1 – בתחום האורטופדיה ואילו הנתבע מס' 2 - בתחום האורטופדיה והעיניים. בהמשך הוגשה בקשה למינוי מומחית בתחום קלינאות תקשורת, עקב גמגום ממנו סובל התובע מס' 2, לטענתו.

2.הנתבעת התנגדה למינויים של מומחים רפואיים. במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 8.12.2010, התברר כי התובעים לא מלאו אחר החלטות בית המשפט ולא העבירו לנתבעת טופסי וס"ר, גילוי מסמכים ותשובות לשאלונים. לפיכך, לא הוכרעה הבקשה באותו מועד. באותה ישיבה הודיע ב"כ התובעת כי הוא עומד על מינוי מומחה בתחום האורטופדיה לתובע מס' 1 וכי הוא מבקש שלא לדון בשלב זה בבקשה למינוי מוחים בתחומים האורטופדיה והעיניים, בכל הנוגע לנתבע מס' 2. מאידך, עמד על מינוי מומחה בעניין הגמגום. ניתנה לצדדים אפשרות להגיש טיעונים משלימים עד ליום 8.2.2011. התובעים הגישו הודעה קצרה שאינה מוסיפה דבר על טענותיהם הקודמות ואילו הנתבעת בחרה שלא להגיש טיעונים משלימים כלל.

3.בכל הנוגע לתובע מס' 1 - עיון בתעודת חדר המיון מעלה כי לא אובחנו שברים, אם בצלעות ואם בשורש כף יד ימין. עם זאת, ביום 1.2.2010, התלונן התובע על כאבים בצלעות ואובחנה אצלו רגישות של פרק יד ימין והגבלה חלקית בתנועות. בבדיקת מיפוי עצם, אובחנו שברים בצלעות ובכף יד ימין (לא הוגש מסמך רפואי שיעיד על כך שהאבחנה אוששה גם בצילום רנטגן).

המסמכים הרפואיים מהווים ראשית ראיה לנכות בתחום האורטופדי, אם כי באופן גבולי בלבד. לפיכך, ימונה לתובע מס' 1 מומחה רפואי בתחום האורטופדיה ושכרו ישולם על ידי הצדדים בחלקים שווים.

החלטת מינוי תינתן בנפרד.

4.בכל הנוגע לתובע מס' 2 - עיון בתעודת חדר המיון מעלה כי לא אובחנו שברים. מתעודת חדר המיון עולה כי התובע נחבל בחזה ובצלעות (חגורת הבטיחות), בדיקת צוואר היתה תקינה, ללא סיפור של חבלת ראש, ללא אבדן הכרה וללא הקאות. למחרת, פנה התובע פעם נוספת לחדר המיון והתלונן על כאבים בצוואר, גב תחתון, אגן וברך שמאל. בנוסף, התלונן כי הקיא. בבדיקתו נמצאו תנועות מלאות, שפשופים בצד הפנימי של ברך שמאל, ללא דפורמציה, ללא חסרים נוירולוגיים והליכה ללא הגבלה. בדיקות הדמיה לא הראו שברים. במסמך מיום 2.2.2010 נרשם כי התלונן על סיוטים, קושי לישון וגמגום. במסמך מיום 11.1.2010 התלונן התובע מס' 2 כי אבד הכרה במהלך התאונה, בניגוד מוחלט לאמור בתעודת חדר המיון. במסמך מיום 15.2.2010 נמצא כי התלונן על כאבים באגן והצוואר, גב תחתון וכתף שמאל וכי כשבוע לאחר התאונה היה בבחינה ובמהלכה, היה מבולבל במשך מספר דקות. בנוסף, צויין טשטוש ראייה. על פי תשובת יועץ רופא עיניים מיום 21.2.2010 לא נמצאו ממצאים כלשהם בתחום זה. בבדיקת מיפוי עצם שנערכה לתובע ביום 27.4.2010, כחמישה חודשים לאחר התאונה, נמצא חשד לשבר מאמץ. ממצא זה בודאי אינו קשור לתאונה. בהמשך, התלונן על כאבים בגב ובצוואר ומסמך אחרון הינו מיום 18.4.2010.

המסמכים שצורפו לבקשה, אינם מהווים ולו ראשית ראיה לנכות בתחומים האורטופדיה והעיניים ולכן, הבקשה למינוי מומחה בתחומים אלו נדחית. בכל הנוגע לקלינאות תקשורת, מעבר למסמך מיום 5.7.2010, בדבר הפניה לקלינאית תקשורת, עליו נסמכת הבקשה, לא צורפו מסמכים רפואיים נוספים ואין במסמך זה כדי להוות ראשית ראיה לנכות בתחום כלשהו (מה עוד שקלינאי תקשורת אינה מוסמך לקבוע נכות). סיכומו של דבר, בקשת התובע מס' 2 למינוי מומחים נדחית.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ט אדר א תשע"א, 23 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.