דיירות מוגנת – מושכר המשמש חלקו לעסק וחלקו למגורים האם הפר הדייר את ההסכם מקום בו עשה שימוש בחלק למגורים רק בשעות היום ולא בלילה ובשבתות

א. בפנינו ערעור על פסק - הדין של בית - הדין לשכירות בחיפה )כב' השופטת גב' ב.
בר-זיו( מיום 13.4.1999, בתיק ש160/98/ לפיו קבעה כי ייעודו של המושכר הינו חלקו
לעסק, וחלקו למגורים, וכי לא נעשה כל שינוי בייעודו של המושכר, וכי המערערים זכאים
לעדכון דמי השכירות החל ממועד דרישתם בלבד - יולי 1998, ולפיכך על המשיבים לשלם
למערערים דמי שכירות בסך 144.61 ש"ח לחודש, בגין חלק העסק, ובסך 48.24 ש"ח לחודש
בגין חלק המגורים, וממועד פסה"ד ואילך יתעדכנו דמי השכירות מידי שלושה חדשים עפ"י
הוראות החוק.

ב. המערערים הינם בעלי המיבנה ברח' חסן שוקרי 2 חיפה. ב24.7.66- הם השכירו למשיבים
לפי חוזה שכירות יחידה בת 80 מ"ר המצויה במיבנה, בדיירות מוגנת, כשהמושכר מיועד
עפ"י החוזה למגורים בלבד.