דיין נ' צומת גלילות

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת במתחם הנתבעת.

תמצית גרסת התובעת:

התובעת בהיותה בשלהי הריונה יצאה ליום גיבוש מטעם מקום עבודתם במתחם הנתבעת. לאחר שהסתיים הסרט בו צפו העובדים יצאו הם לביתם. התובעת עם חבריה יצאה לרחבה החיצונית והחליקה לתוך "שלולית מים" שהייתה על הרצפה. התובעת שהייתה כאמור בסוף הריונה, נפגעה מהנפילה במקומות שונים בגופה אך עקר דאגתה, מטבע הדברים, היתה לעובר שנשאה ברחמה. התובעת הובהלה באמבולנס, שהוזמן על ידי חברת השמירה של הנתבעת, לבית החולים ושם אושפזה למעקב, שכן היה חשש ללידה מוקדמת לאחר שהחלו להופיע צירים. בסופו של דבר התובעת שוחררה אחרי יומיים מבית החולים וילדה את בתה במועד, אך עבר עליה חודש של כאבים ובעיקר של מתח מיותר לקראת הלידה. לטענתה כל ההכנה שעברה לקראת הלידה ירדה לטמיון וחווית הלידה הייתה מלאה בחששות לאחר אותה נפילה.

בנסיבות אלו דורשת התובעת פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לה כתוצאה מהדאגה הרבה שגרמה לה הנפילה שאירעה לקראת סוף הריונה.

תמצית גרסת הנתבעת:

לטענת הנתבעת, שהינה הבעלים של המתחם, אין היא אחראית על ביצוע הניקיון במתחם, אלא שכרה היא לשם כך קבלן משנה כנגדו הוציאה הודעת צד ג'. לטענתה יש לחייב את צד ג' אם יקבע שהתובעת זכאית לפיצוי.

דיון:

בדיון שהתקיים בפניי העידו התובעת ושני עדים מטעמה שהינם חבריה לעבודה אשר היו איתה בעת התאונה. מטעם הנתבעת העידה נציגתה הגברת מורן ינאי, צד ג' לא התייצב לדיון. קבעתי כי ניתן לקיים את הדיון גם ללא נוכחות צד ג' מאחר וזה הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון הקודם יום לפני הדיון ובקשתו נדחתה. צד ג' לא התייצב לדיון במועד הקודם שנקבע למרות שדחיתי את בקשתו וכפי הנראה אף לא מצא לנכון לבדוק מה היו ההחלטות שנתנו בבקשה שהוגשה על ידו שכן לו היה עושה זאת ואף באחור היה יודע על מועד הדיון החדש. בנסיבות אלו לא מצאתי לנכון לקבוע מועד נוסף ולהטריח את הצדדים האחרים שהתייצבו כבר פעם שנייה לדיון.

אין מחלוקת על כי התובעת החליקה ונפלה במתחם התובעת . הנתבעת אף לא הכחישה כי הדבר נבע מהצטברות מים במקום. בנסיבות אלו אני רואה את הנתבעת כאחראית על המקרקעין שבבעלותה כולל על המכשולים שבהם ומכאן מחייבת אותה לפצות את התובעת. יחד עם זאת אני מקבלת את טענת הנתבעת שהיה זה מתפקידו של צד ג' לדאוג לניקיון במקום ובמקרה הנדון לבטיחות במקום. משכשל בתפקידו עליו לשפות את הנתבעת בגין הפיצויים שאקבע שעליה לשלם לתובעת.

גובה הנזק:

התובעת לא הוכיחה למעשה נזק ממשי. כמו כן התובעת המציאה אישור מהמוסד לביטוח לאומי אשר הכיר בתאונה כתאונת עבודה, כך שזכאית היא לגמלה מתאימה מהמוסד לביטוח לאומי. התביעה שבפניי מתייחסת למעשה רק לראש הנזק של כאב וסבל. במקרה רגיל של נפילה מסוג זה שאירע לתובעת סכום הפיצוי בגין כאב וסבל יהיה נמוך, שכן לא נקבעו כל אחוזי נכות. אלא שבמקרה הנדון מדובר באשה בסוף הריונה אשר נזקקה למעקב מוגבר עד מועד הלידה כתוצאה מהתאונה, כמו כן נגרם לה מתח נוסף על המתח הרגיל הפוקד כל אישה בשלב זה של ההיריון. בהתאם לעקרון "הגולגולת הדקה" הרי שהפיצוי במקרה הנדון יקבע בנסיבות המיוחדות של מצבה של אישה בסוף הריונה.

סוף דבר:

לאחר שקלול הראיות שהוצגו והושמעו בפניי אני קובעת כי על הנתבעת לפצות את התובעת בסך של 7,000 ₪ תוך 30 יום בתוספת הוצאות בסך 500 ₪. כמו כן תשלם הנתבעת תובעת סך של 150 ₪ כשכר עדות לכל אחד מעדים והתובעת תדאג להעביר תשלום זה לעדים.

צד ג' ישפה את הנתבעת תוך 30 יום על מלוא הסכום, דהיינו סך לש 57 ₪ וכן הוצאות בגין הליך זה בסך של 1,000 ₪.

על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום, י"ד כסלו תשע"א, 21 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: