דיון בשאלת יכולתו של רשם להמיר עיקול בערובה אחרת , הנמוכה משווי העיקול

הקדמה :

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בנצרת (כב' הרשמת אבו אסעד אוסיילה) מיום 25/2/09 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 7-04-04389-10, המורה על ביטול העיקול שהוטל על ידי המבקשת, מועצה מקומית אעבלין (להלן: "המבקשת") על חשבון הבנק של המשיב, ועד העובדים במועצה מקומית אעבלין (להלן: "המשיב") ואשר תפס סך של 135,650 ש"ח, כאשר ביטול העיקול מותנה בהפקדת ערבות בנקאית על סך 100,000 ש"ח בלבד.

בהתאם להסכמת הצדדים, החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

העובדות העיקריות הצריכות לעניין :

יסודה של הבקשה דנא בהליך שפתחה המבקשת בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת, במטרה להשיב כספים שנגבו ממנה ביתר, שלא כדין, במסגרת תיקי ההוצאה לפועל שניהל נגדה המשיב.

ביום 10/9/08 החליטה כב' רשמת ההוצאה לפועל, על בסיס הבקשה בלבד ולאחר שחלף המועד להגשת התגובה מטעם המשיב, להיעתר לבקשת המבקשת ולחייב את המשיב להחזיר לידי המבקשת סך של 255,215 ש"ח, בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות משפט (להלן: "פסק הדין"). בהמשך, הגיש המשיב בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחר, אך טרם ניתנה החלטה בנדון.

לאחר שניתן פסק הדין, עתרה המבקשת להטיל עיקול על חשבון המשיב בבנק ערבי ישראלי בע"מ (להלן: "בנק ערבי"), ואכן, ביום 25/11/08 ניתן על ידי כב' רשמת ההוצאה לפועל צו עיקול כמבוקש, אשר - בהתאם למכתב בנק ערבי, העיקול בחשבון המשיב נרשם על סך של 135,650 ש"ח.

ביום 17/12/08 הגיש המשיב בקשה לביטול העיקול שהוטל על חשבונו בבנק ערבי, ובהחלטת כב' הרשמת מיום 7/1/09 נקבע כי אין מקום לביטול העיקול, אך על מנת שלא להכביד על המשיב ולסכל את יכולתו לתפקד, תהא כב' הרשמת מוכנה לשקול "המרת העיקול לערבות בנקאית בגובה הסכום שנתפס בעיקול ו/או נכס ו/או ערובה אחרת שוות ערך".

בעקבות ההחלטה האמורה, הגיש המשיב בקשה להמרת העיקול שהוטל על חשבונו בבנק ערבי, במסגרתה הורתה כב' הרשמת קמא ביום 25/2/09 על ביטול העיקול כנגד הפקדת ערבות בנקאית בסך של 100,000 ש"ח בקופת לשכת ההוצאה לפועל, בקובעה כדלקמן:

"לאחר עיון שקילה ואיזון, מחליטה לאשר ביטול העיקול שהוטל על חשבון החייב [המשיב - ע.ע.] המתנהל בבנק ערבי ישראלי בע"מ כנגד הפקדת ערבות בנקאית ע"ס 100,000 ש"ח בקופת הלשכה".

על החלטה זו נסב הערעור לפניי.

טענות המבקשת :

לטענת המבקשת, לרשמת ההוצאה לפועל אין סמכות להמיר עיקול בערובה אחרת, שכן אפשרות זו קיימת רק במסגרת עיקול זמני שהוטל על ידי בית המשפט ולא במסגרת הליכי הוצל"פ.

כן טוענת המבקשת כי ההחלטה שעניינה ביטול העיקול והמרתו בערובה אחרת פוגעת בזכותה היסודית כזוכה בתיק הוצאה לפועל לממש את פסק הדין בדרך מהירה ויעילה.

לטענת המבקשת, רשמת ההוצאה לפועל סטתה מהחלטה קודמת שנתנה, בה קבעה כי תשקול המרת העיקול בערבות בנקאית בגובה הסכום שנתפס בעיקול, אך לבסוף ביטלה את העיקול כנגד הפקדת ערבות בנקאית על סכום נמוך מהסכום שנתפס בעיקול.

אשר על כן, טוענת המבקשת כי החלטת כב' הרשמת בדבר ביטול העיקול והמרתו בערבות בנקאית שלא בגובה הסכום שנתפס בעיקול אינה סבירה, אינה שקולה ואינה מאוזנת, ויש לבטלה.

תגובת המשיב :

מנגד, המשיב סבור כי יש לדחות את טענותיה של המבקשת ולהותיר את החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל נשוא בקשת רשות הערעור על כנה.

לטענת המשיב, סגירת תיקי ההוצל"פ על ידו ומתן מכתב לפיו הוא גבה מהמבקשת כספים ביתר, נעשו עקב הטעייה מצידה של המבקשת  ולכן יוזמתה של המבקשת להחייאת תיקי ההוצאה לפועל לצורך החזרת הכספים שנגבו ממנה ביתר, כטענתה, נגועה בחוסר תום לב מצד המבקשת.