דיבקוטה נ' ג'ורג'

פסק דין

א.העובדות הצריכות לעניין:

1.בפני תביעתו של התובע כנגד הנתבעת בה עותר הוא לחייב הנתבעת להשיב לו סך 2,300$, אשר הלווה לה, לבקשתה.

לדבריו, הנתבעת והוא עובדים כמטפלים סיעודיים באותה חברה, אצל מעסיקים שונים.

במסגרת היכרותם פנתה אליו הנתבעת בבקשה כי ילווה לה, עקב מצוקה כספית סך 2,300$.

התובע הסכים להלוות לה הסכום, והנתבעת הבטיחה לו כי תשיב לו מלוא כספו.

לדברי התובע אין לו כל מסמך המאשר מתן ההלוואה למעט הקלטת שיחת טלפון בה נשמעת הנתבעת מודה בחובה לו ועדה מטעמה.

2.הנתבעת בכתב תביעתה הכחישה כי היא חייבת לתובע כל סכום כסף שהוא, ואך הוסיפה והדגישה כי איננה מכירה אותו כלל.

ב.הדיון:

1.בדיון העידה עדה מטעם התובע אשר התובע והנתבעת שהו בביתה בסופי השבוע בהם המטפלים הסיעודיים נמצאים בחופשתם השבועית.

העדה טענה כי לאחר שהנתבעת פנתה אליה בבקשת הסיוע הכספי והיא סרבה, היא פנתה אל התובע, אשר הסכים להלוות לנתבעת הסכום בסך 2,300$ תוך שהנתבעת מבטיחה לו כי היא תשיב לו הסכום בתוך חודשיים.

העדה ציינה עוד כי היא ראתה במו עיניה כיצד התובע מעביר לידי הנתבעת הסכום כאשר הם נמצאים מתחת לבית המגורים בו התגורר ומועסק.

עוד הוסיפה העדה ואמרה כי בחלוף חודשיים הנתבעת לא השיבה לתובע הסכום, ואף חזרה וביקשה ממנה הלוואה נוספת. שיחות טלפון שביצעו התובע והעדה אל הנתבעת בהפצרה להחזיר הכסף לא סייעו, והכסף לא הושב לתובע.

2.התובע ציין בעדותו בדיון כי ביום 16/10/08 הלווה לה הכסף, והנתבעת לא השיבה לו הכסף על אף שהתחייבה להשיב לו אותו בתוך חודשיים. לאחר חלוף התקופה נעלמה הנתבעת לא הגיעה בסופי השבוע, כבעבר, לדירה בה נהגו להתכנס העובדים הזרים . כל ניסיונותיו להגיע אליה, אף בדירה בה התגוררה והועסקה במשך ימות השבוע, עלו בתוהו, באשר אף מעסיקיה של הנתבעת לא נענו לבקשותיו לפגוש אותה.

3.בעלת הדירה בה מועסקת הנתבעת העידה כי אכן הגיע התובע לקרבת הדירה בכדי לפגוש את הנתבעת, אך אמה, אותה סועדת הנתבעת, ביקשה ממנו שלא להופיע במקום יותר. לדבריה, היא שאלה את הנתבעת אם היא חייבת לתובע כסף ונענתה כי היא מכירה את התובע אך לא חייבת לו דבר.

4.הנתבעת העידה בדיון וטענה כי פגשה את התובע רק פעם אחת בדירת סופי השבוע של העובדים הזרים, ובאותה פעם בודדה ניסה לשדלה לקיים עמו יחסי מין, פתח את תיקה הפרטי בלא שנתנה לו רשות לעשות כן ועשה במכשיר הטלפון הנייד שלה כבשלו.

5.בתום הדיון נתתי החלטה לפיה על התובע להציג לביהמ"ש תמליל השיחה בה, לטענתו, הודתה הנתבעת בחובה כלפיו.

ג.הכרעה:

1.לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בכתבי טענותיהם וכן בתמליל מתורגם לעברית של השיחה המוקלטת (מאושר ע"י נוטריון),הנני קובעת כי התביעה מתקבלת במלואה וזאת מן הסיבות הבאות:

2.עדותם של התובע ושל העובדת הזרה הותירו עלי רושם אמין בהחלט בניגוד לעדות הנתבעת. בעקבות ועל סמך אמון זה וביתר שאת לאחר עיון בתמליל השיחה המוקלטת אני קובעת כי הנתבעת אכן לוותה מהתובע סך 2,300$.