דיב נ' חליל מוחסב ואח'

החלטה

בעניין: "בקשה לתיקון פסק דין"

1. התובע הגיש בקשה בה ציין כי בעוד שתביעתו הוגשה כנגד שני הנתבעים, הרי שבפסק הדין אשר ניתן לטובתו ביום 2.11.09 – בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות מטעם הנתבעים – נרשם בטעות "הנתבע" במקום "הנתבעים", ועל כן הוא מבקש את תיקון פסק הדין כך שיתייחס לשני הנתבעים.

2.דין הבקשה להתקבל.

3.עיון בתיק מעלה כי התובע אכן הגיש את כתב התביעה כנגד שני הנתבעים, כי שניהם לא הגישו כתב הגנה ושניהם לא התייצבו לדיון, וממילא ברי כי פסק הדין ניתן למעשה כנגד שניהם.

4.בנסיבות אלה, ברור כי ההתייחסות בפסק הדין אל "הנתבע" חלף התייחסות אל "הנתבעים", מקורה בטעות הקלדה ולא יותר מכך.

5.הקושי המתעורר לכאורה בעניינו נובע מן העובדה כי פרק הזמן הקבוע בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984 לעניין תיקון טעות סופר מעין זו, חלף זה מכבר.

6.בית המשפט העליון התייחס להסדר שנקבע בסעיף זה ומתח עליו ביקורת חריפה ונוקבת (ד"נ 29/83 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' כהנקא, פ"ד לט(4) 433 (להלן: "הלכת כהנקא"). דומה כי המקרה דנן ממחיש היטב אחד מן ההיבטים נשוא הביקורת, בהקשר של המועד לתיקון טעות.

7.עם זאת, וכפי שנקבע בהלכת כהנקא, דווקא בשל קשיותו של ההסדר הקבוע בסעיף 81(א) הנ"ל, ניתן להאריך את המועד הקבוע בו בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ויש להקל עם המבקש תיקון פסק הדין בטיבו של ה"טעם המיוחד" הנדרש לפי התקנה האמורה, הרבה מעבר לפרשנות שניתנת לדיבור זה בהקשרים אחרים. לשון אחר; הגישה בנוגע להארכת המועד לצורך תיקון פסק דין הינה ליברלית יותר מאשר בנוגע להארכת מועדים דרך כלל.

8.התובע, אשר איננו מיוצג, לא הגיש בקשה נפרדת להארכת המועד, אולם ניתן לראות בבקשת התיקון שהגיש משום בקשה להארכת מועד ולהאריכו ביוזמת בית המשפט (ראו: ע"א 441/88 ירחי נ' גולדגרבר, פ"ד מג(4) 378, 386), ואני מוצא לנכון להורות על הארכת המועד בדרך זו.

9.סוף דבר – אני נעתר לבקשה ומורה כי בכל מקום בפסק הדין שניתן על ידי בתיק זה ביום 2.11.09 ובו נכתב "הנתבע", יראו את משמעות הדבר כאילו נכתב "הנתבעים".

ניתנה היום, י"א סיון תש"ע, 24 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: