דיאב נ' שובל

החלטה

לפני התנגדות לביצוע שטר אשר הוגשה ביחס לשיק על סך 15,000 ₪ ליום 15/7/13. דיון בהתנגדות התקיים לפני ביום 15/2/14, המבקשת נחקרה על תצהירה והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

לטענת המבקשת, התקשרה עם המשיב בהסכם לביצוע עבודות שיפוץ ובנייה. לאחר תחילת העבודות סוכם, לטענת המבקשת, בין המבקשת לבין המשיב, על הפסקת ההתקשרות. על פי הסכמת הצדדים, שולם למשיב, בנוסף לסכום של 70,000 ₪ ששולם כבר, סכום נוסף של 45,000 ₪, בשלושה שיקים שווים של 15,000 ₪ כל אחד. השיק נשוא ההתנגדות הוא השיק השלישי בסדרת שיקים זו.

לטענת המבקשת, סוכם בין הצדדים כי התנאי לקבלת הסכום האמור לעיל, הוא שהמשיב יפנה את חומרי הבנייה מהאתר; יחסום פתחים לאתר; יתקן צינור שנחתך וגרם לשפיכת ביוב לשטחים משותפים של הבניין; ויצוק קורה המקשרת בין שני עמודים, במקום קורה ישנה, שפירק על פי המלצת מהנדס בניין. לטענת המבקשת, המשיב לא ביצע את כל התחייבויותיו, על אף פניות חוזרות ונשנות. המבקשת ביקשה מהמשיב שישלם לה סך של 600 ₪ שנאלצה לשלם בסופו של דבר לצורך תיקון הצינור הדולף, אך המשיב סירב לשלם. לכן, לטענת המבקשת, דרשה מהמשיב בכתב שישיב לה את השיק נשוא ההתנגדות, והיא תיתן לו שיק חדש בקיזוז 600 ₪. כן הודיעה המבקשת באותו מכתב למשיב כי אם לא יקיים את יתר התחייבויותיו, תיאלץ לקזז סכומים נוספים מסכום השיק. לטענת המבקשת, כעת עליה לבצע עבודה של יציקת קורה, שעה שהמשיב התחייב לעשות זאת, והעלות הצפויה של עבודה זו – כ-4,700 ₪, על פי הצעת מחיר שניתנה לה. לטענת המבקשת, היא זכאית להפחית מסכום השיק סכומים נוספים בגין עגמת נפש, טרחה, זמן וימי עבודה אבודים.

גרסתה זו של המבקשת, בכללותה, עמדה בעינה לאחר החקירה הנגדית. עם זאת, בסיכומיה, אמרה המבקשת, כי מלבד הסכומים שהיא מבקשת לקזז מהשיק (4,700 ₪ ו-600 ₪), אין לה טענות נוספות. לטענתה, ביקשה לתת למשיב שיק חלופי, בגין הסכום שאינו במחלוקת, אך הוא לא רצה לקבל.

לטענת המשיב, ביטול החוזה ע"י המבקשת גרם לו נזקים רבים, אשר בעטיים הגיע עם המבקשת לפשרה, לפיה ישולם לו סכום של 45,000 ₪ בגין ביטול החוזה. אין למבקשת אסמכתא, לפיה המשיב התחייב לבצע עבודות בסכום של כ- 5,000 ₪ כטענתה. המבקשת אף דאגה להחתים את המשיב על מסמך, לפיו קיבל את כל הכספים המגיעים לו, אך לא דאגה להעלות על הכתב את ההתחייבויות של המשיב, להן היא טוענת, לביצוע עבודות נוספות. למעשה, לטענתו, המבקשת התחרטה על הסכומים שהתחייבה לשלם לו, וזה הבסיס להגשת ההתנגדות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מורה כדלקמן:

א.ההתנגדות עד לסכום של 9,680 ₪ - נדחית. סכום זה על המבקשת לשלם למשיב, תוך 30 יום מקבלת החלטה זו, בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.

אין בפי המבקשת טענת הגנה ביחס לסכום זה, ועל כן אני מורה למבקשת לשלמו, כאמור לעיל. ככל שהסכום האמור לא ישולם במועד, ניתן יהיה להמשיך הליכי הוצאה לפועל לשם גבייתו.

ב.ביחס ליתרת התביעה (5,320 ₪) – אני רואה לנכון ליתן למבקשת רשות להתגונן.

עסקינן בצדדים קרובים לשטר, והמבקשת רשאית להעלות כלפי המשיב טענות קיזוז וטענות אחרות הנובעות ממישור היחסים החוזיים ביניהם. משלא נסתרו טענות המבקשת באמצעות החקירה הנגדית, הרי שיש בהן כדי להקנות לה רשות להתגונן מפני חלק זה של התביעה.

תצהירה של המבקשת ישמש ככתב הגנה. התביעה תתברר בסדר דין מהיר.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ד, 24 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: