דיאב נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 8.4.13, אשר קבעה למערער נכויות זמניות לתקופות שונות וכן נכות צמיתה בשיעור של 0% החל מיום 1.1.99 וזאת בגין פגיעה בעבודה מיום 4.4.98.

2.ביום 27.6.13, התקיים דיון בפני כב' הרשם קאסם אך הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות, משכך התיק הועבר אליי למתן פסק דין.

3.המערער כבר הופיע בפני מספר וועדות רפואיות, וערעורים מטעמו הגיעו לפתחו של בית הדין במספר הזדמנויות.

עניינו של המערער הוחזר, לאחרונה, לדיון בפני וועדה בהרכב חדש עפ"י פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת יעקבס בתיק ב"ל 15058-05-12 (להלן: "פסק הדין").

4.להלן עיקר טיעוני ב"כ המערער:

א.טעתה הוועדה עת החליטה לדחות את הערר ולהתעלם מההוראות שניתנו בפסקי דין קודמים, לרבות פסק הדין מיום 20.2.08.

ב.טעתה הוועדה עת לא התייחסה לאמור בחוות הדעת של ד"ר דקואר מיום 28.6.04.

ג.טעתה הוועדה עת לא התייחסה לתוצאות בדיקת CT מיום 30.1.97, על אף שבסעיף 2 לבדיקה, תחת פרק סיכום צוין כי: "לא נמצא ממצא פתולוגי דיסקלי".

ד.הוועדה התעלמה בכוונה מממצאי בדיקת ה-CT משנת 1997, והעדיפה להתמקד בבדיקת ה-CT מיום 15.3.03.

ה.הוועדה החליטה על הניכוי בגין מצב קודם מבלי להסתמך על מסמכים רפואיים המצביעים על ממצאים קליניים, דוגמת אלה שנתגלו בבדיקת CT משנת 2003.

ו.הוועדות הרפואיות השונות ננעלו בדעתן לדחות את הערר מחמת מצב קודם, מבלי שדאגו לנמק זאת, ולכן יש צורך שבית הדין יקבע את דרגת הנכות בעצמו ולבטל את קביעת הוועדה בכל הקשור למצב קודם.

5.אלה היו עיקר טיעוניו של המערער כפי שצוינו בהודעת הערעור. יחד עם זאת, בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם קאסם ביום 27.6.13, עמד המערער על כך שבית הדין יורה על ביטול הקביעה בגין מצב קודם, ויעמיד את דרגת הנכות על 10%.

ב"כ המערער ציין כי הוא מתנגד נחרצות להחזרת עניינו של המערער לוועדה האחרונה בפניה התברר.

6.להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב:

א.הוועדה הייתה מודעת לצילומי ה- CTלפני התאונה ואחריה, ואף קבעה כי בצילום ה-CT לאחר התאונה אין ממצא טראומתי.

ב.בתיקו של המערער קיימים מסמכים רפואיים שונים בהם צוין באופן מפורש כי קיימת הגבלה קלה בתנועות הצוואר עוד לפני התאונה.

ג.בהחלטת הוועדה לא נפלה טעות משפטית כלשהי, בכל הקשור לניכוי בגין מצב קודם.

יחד עם זאת, הודיע המשיב כי הוא מסכים להחזיר את עניינו של המערער לוועדה, בכדי שתתייחס לחוות הדעת של ד"ר דקואר, אשר בה התייחס המומחה באופן מפורש לניכוי בגין מצב הקודם.

ד.אין מקום שבית הדין יורה על ביטול הקביעה בגין מצב קודם, ואין מקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים בהם בית הדין ייטול לידיו את הסמכות לבטל את קביעתה של הוועדה הרפואית בכל הקשור לניכוי בגין מצב קודם.