די.קיי. תכשיטים (א.ש.) בע"מ נ' חברת גב-ים לקרקעות בעמ

החלטה

בפניי בקשה להורות על "ביטול הפקדת עירבון" בהליך ולחילופין בקשה להאריך את המועד להפקדתו.

לטענת המבקשת חלה בעניינה תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן – התקנות), אשר לפיה כאשר מוגש ערעור על החלטת רשם, סימן ד' העוסק בערובה להוצאות לא חל, ואין צורך בהפקדת עירבון.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי החלטת בית משפט קמא (כב' הרשמת ש. פומרנץ) בבקשת הרשות להגן היתה סופית בתיק, כאשר בסיפא להחלטה נתבקשה המשיבה להגיש פסיקתא לחתימה. על כן, טוענת המשיבה כי משניתן פסק הדין עסקינן בהחלטה המסיימת את הדיון בתיק ועל כן הערעור הוגש לבית המשפט המחוזי, ומשכך אין לקבל את טענת המבקשת.

דיון והכרעה:

עיינתי בבקשה ובתגובה ומצאתי לדחות את הבקשה לביטול הפקדת העירבון .

השאלה העומדת לדיון הינה האם בערעור על פסק דין שניתן על ידי רשם, המערער חייב לערוב להוצאות המשיב, כאמור בסימן ד' בפרק ל' של תקנות סדר הדין האזרחי.

סעיף 96 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד 1984, שדן בערעור על החלטת רשם, קובע כהאי לישנא: "פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו, לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם".

המשיבה מסתמכת על תקנה 400 של תקנות סדר הדין, שלפיה "ערעור על החלטת רשם לפי סעיף 96 לחוק בתי המשפט... יהיה עשרים ימים מהיום שבו ניתנה ההחלטה, והוראות פרק זה, למעט סימן ד', יחולו על הערעור האמור בשינויים המחויבים".

מטענת המשיבה עולה, כי החרגתו של סימן ד' לפרק ל' בתקנות, שהינו הסימן העוסק בחיוב בהפקדת עירבון בערעור, חלה על כל ערעור על החלטת רשם בין שמדובר בערעור על החלטה אחרת ובין שמדובר בערעור על פסק דין.

טענה זו דינה להידחות.

זה מכבר נקבע, כי יש להבחין בין ערעור על החלטה אחרת של רשם הפטורה מחובת הפקדת עירבון, לבין ערעור על פסק דין של רשם אשר מחויבים בהפקדת עירבון. על ההיגיון שבהבחנה שכזו נאמר בע"א 7523/02 נסים נ' מעריב, הוצאת מודיעין בע"מ, נז (1) 865:

"העירבון נועד להגן על אינטרס ממשי של המשיב. קשה להניח כי מצבו של משיב בפסק-דין שניתן על-ידי רשם שונה ממצבו של משיב בפסק-דין אחר, וזאת נוכח ההוראה הברורה של סעיף 96 לחוק. לעומת זאת ניתן להבין את הפטור מחובת ההפקדה לערעור על החלטה אחרת של רשם, שכן ערעור זה מוגש בפני אותה ערכאה שהרשם מכהן בה, ובמובן זה ניתן לראות באותו ערעור חלק מן ההליך המתנהל באותה ערכאה, ואין מקום לחייבו בהפקדת עירבון, אלא אם כן חויב המערער בהפקדת עירבון בגדרו של ההליך העיקרי לפי מצוות תקנה 519".

(ראה גם: ע"א 9620/06 נעים אפרת נ' שאול גרוסברג, מיום 25.1.2007)

לאור האמור לעיל, מאחר שבענייננו ההליך בבימ"ש קמא הסתיים בעת מתן ההחלטה הדוחה את בקשת הרשות להגן, ואף נחתמה פסיקתא ע"י כב' הרשמת פומרנץ, מדובר בערעור על פסק דין של רשמת של בימ"ש קמא שהוגש לבית המשפט המחוזי, ומשום כך מחויבת המבקשת בהפקדת העירבון.

אשר על כן, אני מורה למבקשת להפקיד את העירבון תוך 30 יום מהיום, כולל ימי פגרה, שאם לא כן ידחה הערעור, לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ללא כל הודעה נוספת.

(החלטה כרשמת)

ניתנה היום, י"א אב תשע"א, 11 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: