דחית ערעור של גננת שהורשעה בתקיפת ילד אוטיסט

השופט א' אליקים:

מבוא

בפנינו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום בקריות (כב' השופט טורס) שניתן במסגרת ת"פ 46905-07-13, (להלן- בית משפט קמא). על פי כתב האישום יוחסו למערערת, גננת בגן ילדים שני אישומים ובכל אחד מהם עבירת תקיפה של ילד מילדי הגן, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין- התשל"ז 1977 (להלן- חוק העונשין).

לאחר שמיעת הראיות, זיכה בית משפט קמא את המערערת מהמיוחס לה באישום השני והרשיע אותה בעבירת תקיפה לפי האישום הראשון, ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים ובחינת תסקיר שירות המבחן נדונה המערערת למאסר על תנאי של 3 חודשים למשך שנתיים.

המערערת סבורה כי יש לזכותה גם מהמיוחס לה באישום הראשון ולחלופין מבקשת להקל בעונשה כך שתבוטל ההרשעה.

העובדות על פי כתב האישום

על פי האישום הראשון, המערערת עבדה כסייעת בגן ילדים המשמש לילדים עם בעיות תקשורת. ביום 13.4.2011 ילדה, כבת 4.5 שנים, (להלן-הילדה) אשר לוקה באוטיזם סטרה לנאשמת, בתגובה הנאשמת סטרה על פניה של הילדה אשר בכתה ולחיה האדימה.

[בפועל מוסכם כי המערערת עבדה כגננת ולא כסייעת].

הקביעות על פי הכרעת הדין

במהלך הארוע נכחו במקום שתי סייעות נורית ושרונה והמערערת, אין מחלוקת כי הילדה סטרה למערערת, המחלוקת היא מה היו מעשיה של המערערת בתגובה.

נורית טענה כי ראתה את המערערת סוטרת לילדה בתגובה, לטענתה לאור המראה המסעיר היא נזעקה וסיפרה על כך מייד לשתי עובדות שהיו במטבח, דליה ורינה. שרונה טענה כי לא ראתה דבר, המערערת טענה כי לא היה כל מגע בין ידה לבין הילדה, לגרסתה הניפה את ידה לעבר הילדה שעמדה לקבל מכה מקיר, אך מגע לא היה ביניהם.