דחייתו על הסף של ערעור העוסק בהחלטה הנעדרת משמעות אופרטיבית

החלטה

רקע

בהחלטה מיום ג' באב התשפ"א (12.7.2021) דחיתי על הסף את ערעורה של המערערת הרשומה מעלה בנוגע להחלטתו של בית הדין קמא בתיק הרכוש ובנוגע לבקשתה לפסול את בית הדין קמא מלדון בעניינם של הצדדים.

למען הסדר הטוב נשנה כאן את עיקרי הדברים תוך ציטוט חלקים מן האמור בהחלטה המדוברת ותוספת ביאור או פסקאות קישור בהתאם לצורך, וכך כתבתי בהחלטתי האמורה:

[...] הערעור לפי האמור כפתחו ובכותרתו הוא "על החלטת בית הדין קמא בתיק 1287333/4 מיום 4.6.21 הדוחה את בקשת המערערת לבטל את החלטתו מיום 19.5.21", ברם מהאמור בסיומו של כתב הערעור נראה לכאורה כי מדובר בערעור גם (או, ומדויק יותר, בעיקר) על ההחלטה "מיום 19.5.21" (שבה נכתב: "פירוק השיתוף יתבצע בהתאם לעמדת הבעל כאמור לעיל ובהיעדר תגובת האישה") [...]

מכל מקום האמור להלן יעמוד על מכונו בין שנבחן את הערעור שלפנינו במשקפיים הרואות בו ערעור על "החלטת בית הדין קמא בתיק 1287333/4 מיום 4.6.21 הדוחה את בקשת המערערת לבטל את החלטתו מיום 19.5.21" בלבד ובין שנראהו כערעור על כל אחת מההחלטות האמורות בפני עצמה [...]

טרם אמשיך בציטוט אבהיר: החלטות בית הדין בתיקי הצדדים מקבלות מספור עוקב (אף אם הן ניתנות בתיקים שונים). המספור הוא לפי הסדר הכרונולוגי של מועד הזנתן למחשב וללא קשר למועד בו הן נחתמות על ידי שלושת חברי הרכב, שאז יש להן תוקף חוקי. הדבר מאפשר לנו לעקוב אחרי ההליך – מה נעשה ובאיזה מועד. משכך, מכיוון שמתן התוקף החוקי להחלטה נעשה רק בחתימת הדיין השלישי, במקרים רבים החלטה שמספורה מאוחר מקבלת תוקף חוקי ונשלחת לצדדים לפני שנחתמה החלטה הקודמת לה במספור. דבר זה מבהיר ומחזק את הקביעות שקבענו בהחלטתנו הקודמת ויאפשר לנו להסביר פעם נוספת מה שקרה במקרה שלפנינו. ולהלן אבהיר בכל החלטה שאזכיר את מספורה.

אוסיף ואומר כי להלן אקרא להחלטה מיום 19.5 הנזכרת גם "ההחלטה הראשונה" (החלטה זו ממוספרת כהחלטה 12 בתיקי הצדדים) ולזו שמיום 4.6 "ההחלטה השנייה" (החלטה זו ממוספרת כהחלטה 22 בתיקי הצדדים).

המשכתי וכתבתי בהחלטתי האמורה:

בקשת המערערת לבטל את החלטת בית דין קמא "מיום 19.5.21" התבססה על האמור להלן:

בהחלטה נקבע כי המערערת לא הגישה לבית הדין את עמדתה בנוגע לדרך יישומו של פירוק השיתוף שבין הצדדים משום כך קיבל בית הדין את עמדתו של המשיב דנן בעניין זה. ואילו האמת היא כי כבר חודש ימים טרם ההחלטה "מיום 19.5.21" הגישה מתווה לפירוק השיתוף [...]

עיינתי בתיק בית דין קמא ומצאתי כי המערערת אכן הגישה מתווה כאמור, ובמובן זה היה הצדק עימה בבקשתה לבטל את קביעתו של בית הדין.

אולם [...] ביום שבו ניתנה ההחלטה שהמערערת ביקשה את ביטולה (ההחלטה מיום 19.5.21) ניתנה החלטה נוספת, שבניגוד להחלטה שביטולה התבקש, מתברר ממנה כי בית הדין היה מודע למתווה שהציעה המערערת [...]

את ההחלטה שהוזכרה בפסקה זו של החלטתי ושציטוט חלקים ממנה, כחלק מציטוטה של החלטתי, יובא להלן, אכנה בהמשך גם "ההחלטה הנוספת" (החלטה זו ממוספרת כהחלטה 17 בתיקי הצדדים). במידת הצורך ולמען הבהירות אוסיף לעיתים אף בתוך הציטוטים מהחלטתי הקודמת את המינוחים "ההחלטה הראשונה (12)" "ההחלטה השנייה (22)" ו"ההחלטה נוספת (17)" והללו יוכנסו בתוך סוגריים מרובעים.

ציטטתי בהחלטתי מן "ההחלטה הנוספת (17)" שבה נדחו טענותיה של המערערת והצעותיה לגופן, לאחר בחינת תגובתה ולא על בסיס הנחה שלא הוגשה תגובה כזו.

לאחר ציטוט ההחלטה הנוספת הצעתי בהחלטתי הסבר כיצד זה נתן בית דין קמא בו ביום שתי החלטות סותרות לכאורה. ההסבר הוא על דרך ההשערה המסתברת ועולה ממנו כי מדובר בטעות טכנית גרידא.

נבהיר שוב את סדר השתלשלות העניינים בבית הדין האזורי:

האישה הייתה אמורה להגיש לבית הדין מתווה לפירוק שיתוף, אך לא עשתה מה שהייתה אמורה לעשות למרות ארכה שניתנה לה.

ביום ל' בניסן תשפ"א (12.4.21) הוזנה למחשב על ידי אחד מדייני ההרכב "ההחלטה הראשונה (12)", החלטה זו לא נחתמה באותו יום וגם לא בימים שלאחריו. ההחלטה הייתה נכונה ליום הזנתה, מאחר שבאותו יום עדיין לא הוגשה תגובת האישה.