תביעה לפס"ד הצהרתי שיקבע כי הידועה בציבור של המנוח זכאית למחצית הזכויות בדירת המגורים

לפני תביעה  אשר הוכתרה בכותרת "כתב תביעה לפס"ד הצהרתי ברכוש". התביעה הוגשה על ידי הטוענת להיות הידועה בציבור של המנוח א. ר. ז"ל. התובעת עותרת לפסק דין הצהרתי  הקובע שדירה המצויה ברחוב  xxx הידועה כגוש xx חלקה xx  (להלן:  "הדירה") הרשומה על שם הנתבעים 2-4  היא דירתם של הצדדים ולה מחצית הזכויות בה.

עתירתה של התובעת מתבססת על שני טעמים: האחד, הדירה נרכשה בכסף משותף לה ולמנוח.

השני, זכות לה במחצית הדירה ממעמדה כידועה בציבור של המנוח.

הצדדים:

1. התובעת היא, כנטען, ידועה בציבור של המנוח. הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") היא אחייניתו של המנוח ואמם של הנתבעים 2-4 (להלן: "הנתבעים").

עיקר טענות  התובעת:

2. התובעת והמנוח א. ר. ז"ל (להלן: "המנוח") היו ידועים בציבור משך כ – 25 שנים בין השנים 1988 עד 2014 עת הלך המנוח לבית עולמו.
3. התובעת והמנוח חיו חיי זוגיות מאושרים, הדגימו זוגיות איכותית, טיילו רבות בחו"ל ונהגו לנפוש יחדיו.  
4. תחילה התגוררו הצדדים בדירה של המנוח ב xxx.
5. המנוח עבד כמפקח** והתובעת עבדה ב** ולאחר 15 שנים יחדיו חסכו סך של כ- 200,000 דולר אשר "...הוחזק אצל הצדדים בין אם בביתם במקום מסתור, בין אם בכספת, בין אם אצל צדדים שלישיים, בין אם אצל אחייניתו של הגבר, בה נתן המנוח את אמונו לשמירת כספים של הצדדים...הנתבעת 1" (ס' 16 לכתב התביעה).
6. כסף זה שימש את התובעת והמנוח לרכוש את הדירה.
7. במועד רכישת הדירה ביקש המנוח מהתובעת לרשום הדירה על שם אחייניתו, הנתבעת. נימוקו של המנוח היה נעוץ בעברו: בעברו הואשם בלקיחת שוחד ואף ישב בכלא בשל כך ועל כן מתוך חששו שיצטרך לגלות את מקור הכספים המשותפים אותם חסכו הצדדים לרכישת הדירה ביקש, כאמור, לרכוש הדירה על שם האחיינית.
8. חשש נוסף אותו העלה המנוח הוא החשש מרשויות המס ו"גורמים אחרים של רשויות המדינה אשר עלולים לעורר בעיות" (ס' 23 לכתב התביעה).
9. התובעת אשר סמכה על המנוח בעיניים עצומות קיבלה החלטתו מבלי לבדוק הדברים חרף העובדה שהיא והמנוח חסכו סכום זה משך שנים.
10. התובעת והמנוח התגוררו בדירה משך כ- 11 שנים. בשל חששה של התובעת מה יהיה אם הנתבעת תבקש לגרשם מהדירה נחתם ביום 21/7/2003 תצהיר אצל עו"ד שטיינברג המתיר לתובעת ולמנוח להתגורר בדירה עד אחרון ימיהם.  לעת ההיא לא סברה התובעת שמסמך זה נועד רק להשתיק את דאגותיה לעניין אופן רישום הדירה.

מסמך התחייבות זה המתיר לתובעת ולמנוח זכות מגורים בלתי מוגבלת בדירה הוא מסמך פיקטיבי שכן כבר בצוואתו משנת 1999 ציווה לה המנוח זכות מגורים עד אחרון ימיה בדירתו  בxx ועל כן לא היה צורך במסמך זה.

11. רישום הדירה על שם הנתבעים אף הוא פיקטיבי שכן התובעת והמנוח לא שילמו שכר דירה משך תקופה של כ- 11 שנים בה התגוררו בדירה. בין המנוח לנתבעת נערכו הסכמי שכירות פיקטיביים על תשלום דמי שכירות בשווי של 100 דולר לחודש בלבד ולתקופה של 5 שנים בכל פעם, כאשר המטרה העיקרית הייתה לקבל זכויות תושב מעירית xx.
12. חוזה הרכישה של הדירה הוא חוזה למראית עין ועל כן דינו להתבטל מכוח סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 (להלן: "החוק").