1. בפניי תביעה לפיצויים בעקבות פטירתו ביום 06/07/03 של התינוק ל' מ' ז"ל, שעזבונו והוריו הם התובעים בתיק זה.
במסגרת הסכמה דיונית בין הצדדים, סוכם להכריע תחילה בסוגיית מועד השיווק של הפורמולה הצמחית על ידי הנתבעת מס' 1, היינץ רמדיה בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "רמדיה"), ואשר בעקבות שינוי שנעשה בהרכב הפורמולה על ידי היצרן הגרמי, חברת הומנה, שינוי שבעקבותיו נמצא חוסר של ויטמין B1 (תיאמין) בתרכובות המזון ששווקו בארץ, "התפוצצה" בישראל הפרשה שנודעה כ"פרשת רמדיה" בתחילת חודש נובמבר 2003.
2. אין חולק בין הצדדים, כי תרכובות המזון ששווקו על ידי הנתבעת ואשר כללו את הפורמולה עם שינוי ההרכב (להלן גם: "הפורמולה הפגומה" או "הפורמולה החדשה") אלה שני סוגי פורמולה צמחית שנודעו בשם: סופר פורמולה צמחית מלידה וסופר פורמולה צמחית 'ג'וניור' (הסוג הראשון יועד לשנה הראשונה של חיי התינוק והג'וניור יועד לתינוקות מגיל שנה ויותר). אין חולק גם, כי בעקבות צריכת הפורמולה הפגומה נפגעו ילדים לא מעטים כתוצאה מהחוסר בתיאמין.
בתביעה נטען, כי התינוק המנוח היה אחד מאותם ילדים, שכן שיווק הפורמולה הפגומה החל הרבה לפני המועד עליו הסכימו הצדדים בתיקים אחרים כמועד תחילת השיווק, שהינו התאריך 01/07/03.
עוד נטען, כי אף הפורמולה הצמחית הכשרה לפסח ששווקה בתחילת שנת 2003 (לקראת פסח), אף היא הייתה פגומה, דבר שהביא בסופו של יום לפטירתו של התינוק המנוח שצרך את הרמדיה הפגומה, לאחר שסבל מתסמינים ספציפיים אשר מתאימים לאפיון בחוסר בתיאמין.
3. להשלמת התמונה אציין, כי אין זה התיק הראשון אשר מתנהל בין תובעים המיוצגים על ידי ב"כ התובעים דכאן (עו"ד נוי) לבין הנתבעת, שכן בפני מותבים שונים בבתי המשפט בארץ, התבררו ומתבררות תביעות שונות שעניינן בפרשת רמדיה.
אחד התיקים הנ"ל הינו ת.א 21276-09-09 ל' נ' נ.היינץ רמדיה ואח', בפני כב' השופטת דודקביץ' בבית המשפט המחוזי מרכז (להלן: "התיק המקביל"). תיק זה הינו נדבך מרכזי בהסכמה הדיונית שבין הצדדים, שכן הוסכם כי פרוטוקול עדותם של עדי הנתבעת שנחקרו שם בחקירה נגדית בסוגיית מועד השיווק, ישמש כראיה בתיק זה שבפניי וכי הם לא ייחקרו בשנית בפניי על תצהיריהם שהוגשו במסגרת אותו תיק (וגם בתיק דנן). בנוסף, הוסכם כי אף תצהיריהם של עו"ד תהילה כהנא שהוגש מטעם התובעים, ושל מר משה מילר שהוגש מטעם הנתבעת (ולא נחקר נגדית בתיק המקביל) ישמשו ראיה בתיק שבפניי ללא חקירות נגדיות.
4. בנסיבות אלה עתרו הצדדים כי בית המשפט יכריע בסוגיית מועד השיווק על יסוד תצהירי הצדדים, תיקי המוצגים וסיכומי טענותיהם בלבד, ומבלי לוותר על זכותו של כל צד לטעון נגד קבילותם של מסמכים שצורפו לתיקי המוצגים של הצדדים.
דיון והכרעה
5. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, עיינתי בתיקי המוצגים ובחומר הראיות, לרבות בתצהירים ובפרוטוקול הדיון בתיק המקביל, נחה דעתי כי
דין התביעה להידחות שכן ידה של הנתבעת בכל הנוגע למועד השיווק על העליונה, שעה שלא שוכנעתי כי מועד שיווק הפורמולה הפגומה חל לפני התאריך 01/07/03. בשים לב שפטירתו של התינוק המנוח הייתה ביום 06/07/03, לאחר מוות מוחי מספר ימים קודם לכן, הרי שלא מתקיימת בדנן עילת תביעה כלשהי נגד הנתבעות, כך שאין מנוס מדחיית התביעה כבר בשלב זה.
6. חשוב להדגיש כאן בכל הנוגע לשאלת הקשר הסיבתי (שאין היא מונחת להכרעה), שהבדיקות שנלקחו מגופו של התינוק המנוח לא אבחנו מה הייתה הסיבה שהביאה למותו. דא עקא, כחצי שנה לאחר מכן, קרי- בתחילת נובמבר 2003, קישר בית החולים שניידר בין מותו של המנוח לבין פרשת רמדיה, דבר שהביא לחשיפה תקשורתית של האירוע הטרגי נשוא תיק זה ואף לביקור של מר משה מילר, מבעלי הנתבעת, בביתם של התובעים.
התובעים ציינו עניין זה כבר בפתח סיכומיהם תוך שהדגישו את העובדה כי בפרק הזמן שבין התפוצצות הפרשה ועד לאותו ביקור "נחקרו כל בכירי חברת רמדיה ואף אחד לא עצר ואמר כי מועד השיווק התחיל ביום 01/07/03 כפי שנטען, מאוחר יותר". אלא שבכך אין די, ואין כדי להרים את נטל ההוכחה המוטל על כתפי התובעים לעניין מועד השיווק (וראה לעניין זה תצהירו של מר משה מילר, סעיפים 4-7). הוא הדין באשר ליתר הראיות והעדויות (גם של אנשי הנתבעת) עליהן מסתמכים התובעים ואשר אין בהן כדי לשכנע בנכונות גרסתם לעניין מועד השיווק.
נטל ההוכחה
7. כאן ייאמר, בכל הנוגע לשאלת נטל ההוכחה, שאין המדובר מבחינתה של הנתבעת בטענות מסוג "הודאה והדחה", שיש בהן כדי להעביר את נטל ההוכחה לכתפיה כפי שטוענים התובעים. הדוקטרינה של "הודאה והדחה" משמעותה כי הנתבע מודה בכל יסודות עילת התביעה, אלא שהוא מוסיף טיעון או הסבר אשר פוטר אותו, לדידו, מחבות על פי עילת התביעה. אין כך הם פני הדברים בענייננו, ובכך מסכים אני עם טיעוני הנתבעת בעניין זה, שכן יסוד מרכזי מיסודותיה של עילת התביעה בדנן, הכוונה לשאלת הקשר הסיבתי בין מותו של המנוח לבין הפורמולה הפגומה ואם בכלל נצרכה על ידו, היא שאלה אשר שנויה במחלוקת ותעיד על כך חוות דעתו של פרופסור שטיינברג מטעמה של הנתבעת, כפי שזו הוגשה ביום 06/03/12.
בחוות הדעת הנ"ל, נקבע במפורש, כי אין קשר סיבתי בין צריכת הרמדיה הצמחית (ככל שהייתה) לבין מחלתו ומותו של התינוק המנוח. אם כך, ברי, כי אין מצידה של הנתבעת הודאה בכל יסודות עילת התביעה, למצער בכל הנוגע למועד השיווק ושאלת הקשר הסיבתי, ועל כן אין המדובר בטענה מסוג הודאה והדחה. המסקנה היא, שנטל ההוכחה רובץ לפתחם של התובעים, וכבר עתה אציין, כי בכל הנוגע לסוגיית מועד השיווק, נטל זה לא הורם על ידם.
ראיות התובעים לעניין מועד השיווק
8. בפתח סיכומי טענותיהם מציינים התובעים כי כמות העדויות באשר לעובדה כי הפורמולה הפגומה שווקה החל מאפריל 2003 הינה עצומה, כפי שזו נמצאה בקלסרי חברת רמדיה, כעולה מתצהירה של עורכת הדין תהילה כהנא. בעניין זה אציין, כי התצהיר של עורכת הדין כהנא שטיפלה במשרדו של עו"ד ילינק בתביעות של ילדים שנפגעו מצריכת הפורמולה הפגומה, התייחס לביקור שלה במשרד ב"כ הנתבעים בחודש פברואר 2010 כחלק מהליך גילוי ועיון במסמכים. במסגרת אותו ביקור הונחו לרשותה כ-130 קלסרים שהיו מחולקים לתאריכים בין מרץ 2003 לבין תחילת שנת 2004 ומסווגים ללקוחות פרטיים לפי האלף-בית. בקלסרים היו מתויקות החשבוניות שמוספרו על ידי עו"ד כהנא ועו"ד ענת שובל שנכחה יחד עמה באותו ביקור. החשבוניות הנוגעות לפורמולה הצמחית החדשה צולמו והועברו לעו"ד כהנא. חשבוניות אלו צורפו לתצהירה.
יודגש, כי אין בתצהיר הנ"ל ולו רמז לטענה שהעלה ב"כ התובעים ולפיה היה מצידה של הנתבעת ניסיון לשבש הליכים ולהעלים מסמכים וכאשר חלק מאותם מסמכים נמצאו מוסתרים "בצורה קשה", "מקופלים ומשודכים". תצהירה של עו"ד כהנא סותר אפוא את טענות התובעים לעניין שיבוש הליכים והעלמת מסמכים, כך שהניסיון להסתמך על טענות אלה כחיזוק לגרסת התובעים לעניין מועד השיווק, דינו כישלון.
9. התובעים מפנים בסיכומיהם לעדותה של הגב' אמלין מרוז שצורפה כנספח ג' לסיכומים וטוענים כי מדובר בעדות ניטרלית של אמא שבנה אכל רמדיה צמחית ולא נפגע וממנה עולה כי הרמדיה "שווקה כבר מאפריל - מאי 2003". אין בידי לקבל טענה זו.