דחיית תביעת נזיקין בגין ביצוע פיגועים נוכח היעדר הוכחת זהות המבצעים ומיקום האירועים

1.         לפני כתב תביעה, אשר הוגש על ידי עזבון המנוח XXX ז"ל ואח' (להלן: "התובעים"), כנגד מחמוד אלעלול, כנגד קולונל ג'יהאד מסימי, כנגד קעאד אבו מוסטפא, כנגד "אלמוניהמכונה בזבז", כנגד מחמוד מדני, כנגד מוחמד דחלאן, כנגד ראשיד אבו שבאכ, כנגד יאסר ערפאת וכנגד הרשות הפלשתינית.

העובדות הצריכות לעניין

2.         XXX ז"ל (להלן: "המנוח"), יליד 10.11.60, שימש כקצין הבטחון של המועצה האזורית ////. המנוח היה נשוי ל-YYY (התובעת מס' 2) ואב לשמונה ילדים (תובעים מס' 10-3), בנם של ZZZ (התובעים מס' 11 ו- 12).

            המנוח היה קורבן לשני פיגועים, אשר השני שבהם גרם למותו.

            הפיגוע הראשון התרחש בתאריך 25.3.01 בשעה 10:00 בבוקר, כאשר המנוח נהג בג'יפ מסוג טויוטה מהישוב תפוח לישוב אלון מורה. "כשחלף על פני צומת יצהר, נתקל במארב מחבלים, או במחבלים שנסעו במונית שחלפה על פני הגי'פ בצומת. המחבלים ירו לכיוון הגי'פ, פגעו בו והוא נפצע קשה" (להלן: "הפיגוע הראשון") (סע' 2 ב' לכתב התביעה).

            על אף פציעתו, המשיך המנוח בנסיעה עד הגיעו למחנה הצבאי של החטיבה המרחבית (חטמ"ר שומרון), שם הוגשה לו עזרה ראשונה ולאחר מכן הוא פונה במסוק לבית החולים שיבא.

            בבית החולים אובחנו אצל המנוח קרעים בסרעפת ובבטן, הוא נותח ואושפז עד תאריך 30.3.01. בתאריך 2.4.01 שב המנוח לבית החולים עקב כאבי בטן דיפוזיים והקאות מרובות, ובבדיקות התברר, כי הוא סבל מחסימה של המעי הדק. הוא נותח ולאחר מכן טופל באופן שמרני במחלקה ובתום הטיפול הוא שוחרר לביתו.

            הפיגוע השני התרחש בתאריך 29.5.01 בשעה 07:00, כאשר נסע בג'יפ הטויוטה מביתו בישוב /// לנתניה. "הוא נסע בכביש עוקף שכם דרום (כביש שכם - קלקיליה) בהגיעו לצומת ליד כפר ג'ית, מחבלים שארבו לו בצד הדרך ירו עליו. המנוח והג'יפ שנהג בו נפגעו מכדורי המחבלים. שני קליעים חדרו לראשו של המנוח באיזור המצח ובאיזור הרקה השמאלית ופצעוהו קשה מאוד, ולבסוף הוא מת מפצעיו..." (סע' 2ג' לכתב התביעה).

3.         התובעים טוענים, כי הנתבע 1- מחמוד אלעלול (להלן: "אלעלול") "יזם את ביצוע הפיגועים והיה המשלח והמארגן שלהם" (סע' 3א' לכתב התביעה).

נתבע מס' 2 קולונל ג'יהאד מסימי (להלן: "קולונל מסימי") "היה בעת אירוע הפיגועים מושל שכם מטעם הרשות הפלשתינית ומפקדו של הנתבע 1" (סע' 3ב' לכתב התביעה).

            נתבע מס' 3 - קעאד אבו מוסטפא (להלן: "אבו מוסטפא") ונתבע 4 - "אלמוני המכונה בזבז" (להלן: "בזבז") "היו חברי החוליה שביצעה בפועל את הפיגוע השני" הרצחני (סע' 3ד' לכתב התביעה).

            נתבע מס' 5 - מחמוד מדני (להלן: "מדני") "ביצע בפועל את הפיגוע הראשון" (סע' 3ג' לכתב התביעה).

            נתבע מס' 6 - מוחמד דחלאן (להלן: "דחלאן") "שימש בכל הזמנים הרלבנטיים לכתב התביעה, ראש המודיעין המסכל אצל הנתבעת 9" - 'הרשות הפלשתינית'" (סע' 3ה' לכתב התביעה).

            נתבע מס' 7 - ראשיד אבו שבאר (להלן: "אבו שבאר") "שימש... סגנו של הנתבע 6"  - דחלאן (סע' 3ו' לכתב התביעה).

            נתבע מס' 8 - יאסר ערפאת (להלן: "ערפאת") "שימש .... ראשה של הנתבעת 9" - הרשות הפלשתינית (סע' 3ז' לכתב התביעה).

            הנתבעת מס' 9 - הרשות הפלשתינית "הינה גוף שכונן והופקד על ניהול תחומים מתחומים שונים בחיי התושבים באיזור יש"ע מכח הסכמים בין מדינת ישראל לבין אש"פ" (סע' 3ח' לכתב התביעה).

            כאמור, התובעים מייחסים לנתבעים מס' 1-5, ביצוע בפועל של הפיגועים נשוא כתב התביעה, ולנתבעים האחרים הם מייחסים תכנונם, ארגונם והוצאתם לפועל של הפיגועים, ולחילופין - אי מניעתם ועידודם בדרך של הסתה.

4.         יובהר כבר עתה, כי נתבעים 4-2 לא הגישו כתב הגנה, למרות שמצרופות 8 ו - 9  למוצגי התובעים עולה, לכאורה, כי כתב התביעה הומצא להם כדין.

            לגבי נתבע מס' 4 - מיותר לציין, כי הדין אינו מכיר בישות משפטית הקרויה "אלמוני בשם בזבז", ועל כן הנני קובעת, כי אין מדובר בישות משפטית שניתן לתובעה.