דחיית תביעת חמות להשבת כספים שניתנו בזמנו לכלתה

א.      רקע עובדתי

1. עניינה של תביעה זו הוא חוב כספי נטען של הנתבעת ובן זוגה לשעבר, בן התובעים, כלפי התובעים בסך כולל של 2,120,000 ₪.

2. הנתבעת נישאה לבנם של התובעים בשנת 2006. בשנת 2015 הנתבעת ובן התובעים התגרשו.

3. סמוך לנישואי הנתבעת ובן התובעים נרכשה דירה ברח' YYY, XXX, עבור הנתבעת ובן התובעים ונרשמה על שם שניהם. הדירה נרכשה בסך 220,000 דולר ארה"ב, מתוכם מימנו התובעים סך של 180,000 דולר ארה"ב (סך של 40,000 דולר ארה"ב מומן על ידי הורי הנתבעת).

4. בחודש 2/2011 נרכשה דירה גדולה יותר, בהתאם לצרכי הנתבעת ובן התובעים דאז, במתחם XXX בXXX. הדירה, אשר נרשמה גם היא על שם התובעת ובן התובעים, נרכשה בסך 1,730,000 ₪ והתובעים מימנו את עיקר רכישת הדירה עבור הנתבעת ובנם. בין היתר, מימנו משכנתא שניטלה על ידם לשם רכישת הדירה וכן מלוא החזרה. כן, מימנו התובעים שיפוצים והוצאות נלוות בדירה כאמור.
5. כיום, הנתבעת מתגוררת בדירה זו עם ילדיה, נכדי התובעים.

6. התובעים עתרו בכתב התביעה לחייב, הן את הנתבעת והן את בנם, בסך כולל של 2,120,000 ₪ המהווה כלל הכספים שניתנו על ידי התובעים לבני הזוג, ואשר לטענתם של התובעים מהווה הלוואה שיש להשיבה. זאת בעוד שהנתבעת טוענת כי מדובר היה במתנה ועל כן אינה מחויבת בהשבה.

7. להשלמת התמונה יצוין כי בן התובעים, אשר היה נתבע בהליך דנן, הסכים ביום 14.4.15 כי יינתן פסק דין נגדו אשר יחייבו להשיב לתובעים סך של 1,060,000 ₪ בגין מחצית הכספים שניתנו על ידי התובעים בעבר.

8. לאחר שנעשו מספר ניסיונות על ידי ביהמ"ש להביא הצדדים לידי הסכמה, לאחר שאלה לא צלחו, לאחר שנערכו בתיק כחמישה דיונים, מתוכם שני דיוני הוכחות ולאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, הכוללים סיכומי תשובה מטעם התובעים (לבקשתם) – ניתן כעת פסק הדין.