דחיית תביעה מחמת התיישנות

סכסוך בין אחיות שתחילתו עוד בשלהי שנות ה- 80, בהליכים אשר התנהלו בבית המשפט המחוזי בת"א (בתיקי עיזבון 4394/80 4524/80), והמשכו בתביעת התובעת כנגד הנתבעת, אחותה, בבית משפט זה.

1.         העובדות הצריכות לענייננו.

בבית המשפט המחוזי בת"א התנהלו שנים, ובשנות ה- 80 המוקדמות, הליכים בעניין עיזבונה של נ. ק ז"ל אשר הנתבעת הגישה לקיום את צוואתה משנת 1978, ואשר על פיה היא הזוכה הבלבדית בכל רכושה אשר כלל דירה בת 3 חדרים ברח' ... בת"א וכספים בחשבונות בנק.

במקביל, הגיש מר מ.ט לקיום, את צוואת המנוחה משנת 1972, ואשר על פיה הוא הזוכה הבלבדי ברכושה של המנוחה.

בעת קיום ההליכים הממושכים בעניין זה בבית המשפט המחוזי, טיפלה הנתבעת בבתה הקטינה אשר חלתה במחלת הסרטן (ואשר נפטרה ממחלה זו, לימים, ט.ס) ועל כן ביקשה ונעתרה על ידי התובעת לסייע בידה בניהול ההליכים אשר התנהלו בביהמ"ש המחוזי בת"א, בהגעה למשפטים, בקשר עם עורכי הדין וכדומה.

לצורך האמור חתמה הנתבעת על ייפוי כח באימות חתימתו של בא כוחה (עו"ד קאזיס, ט.ס) וראה לעניין זה בימ"ש/3.

וכך נוסחו של ייפוי הכוח הכתוב בכתב ידו כנראה של הפרקליט המלומד:

"... אני הח"מ ש.ל (הנתבעת ט.ס)   נותנת בזה ייפוי כח לאחותי מ.פ והידועה גם בשם א.פ (התובעת ט.ס) להופיע ולטעון בשמי בפני עו"ד מיכלביץ ו/או עו"ד פינצוק ו/או כל מוסד אחר מאחר ובתי חולה מאד מאד ואיני יכולה כמעט לטפל בעניינים אחרים פרט לבריאותה של בתי והצלתה.." (להלן: "ייפוי הכח").

ביום 7.3.82 ובתיקי העיזבונות בבית המשפט המחוזי בת"א ניתן פסק דין המאשר הסכם פשרה בין הנתבעת למר ט. ואשר על פיו יחלקו הצדדים בעיזבונה של המנוחה בחלקים שווים ביניהם.

ביום 26.6.83  אישר בית המשפט המחוזי את הסכמת הצדדים שם, ונתן צו על פיו הנתבעת תרכוש את זכויותיו (מחצית ,ט.ס) של מר ט. בדירת העיזבון (להלן: "הדירה").

ביום 17.7.87 נחתמה פסיקתא על ידי בית המשפט המחוזי בת"א , אשר זו לשונה: (נספח ט' לכתב התביעה דכאן, ט.ס):

"(א) לאשר הסכם הפשרה מתאריך 7.3.82 שנחתם בין המבקשים  (הנתבעת ומר ט., ט.ס.) בינם לבין עצמם , וליתן לו תוקף של פסק-דין.

(ב) למנות את עוה"ד א. פינצ'וק וחיים קאזיס עו"ד, כמנהלי עזבון המנוחה, ולבצע האמור בה, היינו חלוקת העזבון בחלקים שווים  בין הצדדים.

(ג) כי הדירה נשוא העזבון, הנמצאת ברחוב ..., תל-אביב, תימכר למרבה במחיר, כאשר למבקשת 2 (הנתבעת ט.ס) תהא עדיפות ברכישתה.

(ד) הדירה תימכר למבקשת 2 עם תשלום מחצית משוויה למבקש 1, (מר ט.,ט.ס) ועם תשלום מחצית שווי הדירה כאמור לעיל, תהא זכאית המבקשת 2 לרשום את הדירה נשוא העיזבון על שמה בפנקסי רישום המקרקעין.

(ה) מאחר והמבקשת 2  (הנתבעת ט.ס) שילמה התמורה כאמור, ניתן בזה צו כי הדירה הינה בבעלותה של המבקשת 2 (להלן: "הפסיקתא")".

2.         משנת  1987 ועד לשנת  2006 (מועד הגשת התביעה, נשוא פסק הדין) לא נעשה לרשום את הנתבעת כבעלת הזכויות בדירה בלשכת רישום המקרקעין (וראה נספח א' לכתב התביעה) .

3.      עוד ולהשלמת התמונה יצוין כי במסגרת ניהול ההליכים בבית המשפט המחוזי בת"א (בבש"א 379/02) וביום 24.7.03 חזר בית המשפט ונתן צו לרשום את הדירה על שמה של הנתבעת כאן, ומינה את עו"ד חלד בא כוחה כמנהל עיזבון כאשר על שטר המכר יחתום מנהל העיזבון בשמה של המנוחה, ואילו הנתבעת תחתום על המכר כקונה.

4.         לטענת התובעת בשלב בו היה על אחותה לשלם את התמורה עבור מחצית הדירה וכפי שהוסכם בינה לבין טפלא ,וכפי שאושר בהסכם על ידי בית המשפט המחוזי (בשנת 1983, ט.ס) , סוכם כי התובעת תיתן לה הלוואה כספית בגובה הרכישה וכל ההוצאות הנלוות, לרבות שכר טרחת עו"ד, ומאחר והמתינה 21 שנה להחזר ההלוואה (לגביה יאמר כי אין כל הסכם הלוואה, ט.ס) ומשהנתבעת לא החזירה את ההלוואה לתובעת (ולגביה יאמר כי הן בכתב התביעה, הן בתצהיר העדות הראשית והן בסיכומים לא ננקב הסכום הנטען, ט.ס), הרי מתבקש בית המשפט בלשון כתב התביעה כדלקמן: