דחיית תביעה לפיצוי בגין הפרת עסקה למכירת בית

א)        מושא התובענה ועיקר טענות בעלי הדין

1)         התובע מעצב בתים במקצועו, טוען בכתב התביעה כי חיפש לרכוש בית פרטי בהרצליה פיתוח, נתקל באקראי בשלט מכירה על בית ברח' גלי תכלת 39 (להלן:"הבית") וביקש מגב' אורון מחברת התיווך "אנגלו סכסון", ששמה היה נקוב בשלט, לראות את הבית.

2)         לגירסת התובע נאמר לו ע"י אורון כי המוכר (הנתבעים) דורש עבור הבית סך 2,600,000 דולר, אלא שלדעתה ניתן להתמקח ולהוריד את המחיר.

3)         ביום ג' 22/6/04 נפגשו התובע וידידו גור יצחק עם הנתבעים. בפגישה נכחו גם אורון ומתווך נוסף מחברת אנגלו סכסון, איתן בלומברג, הפגישה נערכה במשרדי אנגלו סכסון.

4)         לגירסת התובע, בסיומו של מו"מ ממושך שבמהלכו התמקחו התובע והנתבעים על המחיר, הציע התובע לרכוש את הבית בסכום של 2,220,000 דולר, הושיט הנתבע מס' 1 (להלן: "עמיאל" או "הנתבע") את ידו באמרו: "יש עיסקה - 2,220,000 דולר בשביל 5000 דולר לא נבטל את העיסקה".

5)         התובע  ממשיך וטוען כי במהלך אותה פגישה גם סוכמו כל תנאי העיסקה, ובכלל זה מועדי התשלומים, ואף סוכם כי עו"ד ישראלי, מטעם הנתבעים, יעביר לעו"ד רנרט,  מטעם התובע, טיוטת חוזה שתכלול את המוסכם בע"פ.

6)         אין חולק בפני כי טיוטת חוזה לא נערכה. יתר על כן לגירסת התובע השאיר לו עמיאל ביום 27/6/04 הודעה בתיבה הקולית לפיה מתלבטים הנתבעים באשר לאפשרות כי התובע יוכל לערוך שיפוצים בבית קודם לתשלום מלוא התמורה וכן כי הנתבעים קיבלו הצעה נוספת לרכישת הבית בסכום גבוה יותר (סך 2,300,000 דולר - להלן: "ההצעה הגבוהה") .

7)         התובע מוסיף וטוען כי במהלך מגעים נוספים בין בעלי הדין הודיע התובע לעמיאל כי מבחינתו העיסקה סגורה ואין בדעתו להוסיף סכום כלשהו מעבר למחיר שסוכם, בעוד שעמיאל אמר לו כי הוא (עמיאל) הינו כנראה אדם  שאינו מוסרי, אך הוא זקוק לתוספת המחיר, שהובטחה לו ע"פ ההצעה הגבוהה.

8)         התובע טוען כי הגם שלא ניתן לתבוע אכיפת הסכם בהעדר חוזה בכתב, הרי שעל יסוד האירועים שפורטו בכתב התביעה עולה כי בעלי הדין התקשרו בהסכם בע"פ למכירת הבית, סיכמו את כל תנאי העיסקה וכי בנסיבות הענין משגילו הנתבעים את דעתם לסגור עיסקה עם מציע ההצעה הגבוהה, על הנתבעים יחד ולחוד לפצותו בסכום של 220,000 דולר, שהינו סכום השווה ל- 10% מסכום העיסקה, ולחילופין לפצות את התובע בגין עגמת הנפש שנגרמה לו בסכום זה או ע"פ שיקול דעת ביהמ"ש.

9)         לחילופין, טוען התובע כי הנתבעים חטאו כלפיו בעשיית עושר ולא במשפט ולמצער עליהם לפצותו בסך 80,000 ש"ח, המהווים את תוספת המחיר בין הצעתו מזה וההצעה הגבוהה מזה.

לחילופי חילופין תבע התובע את סכום התשלום ששילם לשמאי בסך 3,210 דולר.

10)       הנתבעים הכחישו את מרבית טענות התובע וכפרו בזכותו לגבות מהם פיצוי כלשהוא. בגדרו של כתב ההגנה עתרו הנתבעים לסילוק התובענה על הסף בשל העדר עילה ו/או יריבות, כפרו בקיומו של הסכם תקף בינם ובין התובע וטענו כי לא התקיימה דרישת הכתב המהותית לקיומה של התחייבות לעריכת עיסקה במקרקעין.

11)       לעיצומו של עניין, טענו הנתבעים כי המו"מ שבין בעלי הדין לא יצא מגדר מגעים ראשונים לכריתת הסכם מחייב, טרם סיכמו ביניהם סוגיות מהותיות ואף לא שולם סכום כלשהו ע"ח התמורה.

12)       אשר לטענת התובעים בדבר המשקל שיש לשוות ללחיצת הידיים בסיום הפגישה, טענו הנתבעים כי אלו לא יצאו מגדרם של איחולים הדדיים ואין בהם כדי לסגור עיסקה במקרקעין.

13)       הנתבעים כפרו בסכומים הנטענים ע"י התובע ובדרך חישובם.

14)       הנתבעים לא הסתפקו בהגשת כתב הגנה מפורט בגדרו ביקשו לסלק את התביעה על הסף, אלא הוסיפו על כך בקשה נפרדת לסילוק על הסף (בש"א 185215/04) אשר לא נעתרה ללא שנקבעו בה ממצאים.

עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ב)         המחלוקת

1)         המחלוקת הטעונה הכרעה בתובענה זו הינה בשאלה: האם עלה בידי התובע לבסס את תביעתו נגד הנתבעים וזאת בשים לב למסגרת הדיון כפי שהותוותה ע"פ כתבי הטענות ושונתה במסגרת סיכומי בעלי הדין.

ג)         דיון וממצאים