דחיית תביעה לסילוק יד ופינוי ממקרקעין

1.        בפני תביעה לסילוק יד ופינוי ממקרקעין, שהוגשה על ידי ... (להלן: "התובעת") כנגד ... (להלן: "הנתבע").

התובעת והנתבע הינם אחים והוריהם הם ... ז"ל ותבדל"א הגב' .... ביום 22/02/1990 חתמו ההורים על הסכם מתנה (להלן: "ההסכם") במסגרתו העבירו ההורים לתובעת, במתנה וללא תמורה, את הבעלות במלוא זכויות החכירה הרשומות של המקרקעין הכוללים: בית מגורים, שתי חלקות עליהן בנוי הבית וכן מגרש חקלאי צמוד, הידועים כגוש ... ( להלן : "המקרקעין").

עוד נקבע בהסכם כי להורים תהא זכות לשימוש והחזקה בבית לכל ימי חייהם (סעיף 2 להסכם).

ביום 25/03/1991 נרשמו זכויות החכירה במקרקעין על שם התובעת בלשכת רישום המקרקעין.

2.        בשנת 2006 עתרו הגב' ... והנתבע לביטול המתנה. במקביל לדיון בתביעה לביטול המתנה (תמ"ש 3590/06), הוגשו בקשות לצווי הגנה (תמ"ש 3591/06, תמ"ש 3592/06, 3594/06) ובקשה לצו מניעה.

בסופו של יום, נדחתה התביעה לביטול המתנה אך ניתן צו מניעה האוסר על התובעת להיכנס למקרקעין אלא אם תוזמן לשם במפורש על ידי אימה. צו המניעה ניתן לאחר שהוגש תסקיר ופקידת הסעד הבהירה כי הגב' ... מבקשת כי התובעת לא תתגורר במקרקעין והיא מעדיפה כי הנתבע הוא זה שיסייע בידה.

3.        ביום 15/5/07 הוגשה התביעה שבפני. בכתב התביעה טוענת התובעת כדלקמן:

א. מאז מרץ 2004 או בסמוך לכך, הנתבע מסיג גבול במקרקעין. הנתבע עבר להתגורר במחסן שהוסב למגורים (להלן : "המחסן") הנמצא במקרקעין וזאת ללא הסכמתה של התובעת.

ב. השימוש במחסן למגורי הנתבע נוגד את תנאי היתר הבניה, הוא אינו חוקי ועל כן על הנתבע לסלק את ידו משם.

ג. על התובעת חלה האחריות לאופן השימוש הנעשה במקרקעין, ובפרט לשימוש הבלתי חוקי הנעשה בהם ועליה למנוע שימוש שכזה (סעיף 6 לכתב התביעה).

ד. השימוש הבלתי חוקי עלול לחשוף אותה לנזק שיגרם לצד ג' ועל כן גם מטעם זה יש להורות לנתבע לסלק את ידו מן המקום (סעיף 7 לכתב התביעה).

ה. הנתבע מנצל לרעה את מגוריו במחסן בכדי ליצור תלות מוחלטת של האם בו וזאת לצורך קידום מאווייו להשתלט על המקרקעין (סעיף 10 לכתב התביעה).

4.        הנתבע מנגד טוען כי בסוף שנת 2003 תחילת 2004 פנו אליו הורי הצדדים בבקשה כי יתגורר לידם וזאת בשל תחושת חוסר הביטחון שלהם לחיות לבד באזור מבודד ומוכה פריצות ופשע, בשל גילם המתקדם ובשל העובדה כי הם נזקקו לסיוע רחב יותר בפעילויות היום יומיות.

בתקופה זו התגוררה התובעת בחו"ל.

הנתבע נעתר לפניה זו ושיפץ את המחסן בעלות של למעלה מ- 20,000 $, אשר שולמו מכיסו.

עוד טוען הנתבע כי הוא אינו משתמש מדי יום במחסן אלא הוא מחלק את מגוריו בין ביתו אשר בנה יחד עם בת זוגו בקיבוץ גבעת חיים, לבין מגוריו במחסן לשם טיפול באמו.

5.        כאמור, במסגרת ההליך הקודם שהתנהל בין הצדדים, הוזמן תסקיר ממנו עלה כי הגב' ... (כיום בת 84) נעזרת רבות בנתבע. פקידת הסעד מצאה כי "בד"כ, בחיי היומיום היא נעזרת בו מאוד : לוקח אותה לרופאים, קניות, מתעניין ומתקשר אליה מס' פעמים ביום" (עמ' 2 לתסקיר מיום 9/3/08).

גם מעדותו של הנתבע בהליך זה התרשמתי כי אכן האם זקוקה לתמיכתו של הנתבע וזה מצדו מסייע לה באופן תדיר ( סעיפים 27 ו-30 לתצהיר עדות ראשית מטעמו).

גם הגב' ... בעצמה תמכה בטענה זו עת התייצבה בדיון ההוכחות ובקשה "שהבן שלי יהיה איתי והבת שלי תהיה איתי בקשר אבל לא תגור בבית ... מטפל בי" (עמ' 11 לפרוטוקול).