דחיית תביעה בלשון הרע שהגיש דייר כנגד דיירת אחרת באוות בית משותף

1.         עסקינן בתביעת לשון הרע על סך של 55,000 ש"ח נכון ליום הגשתה בתאריך 30.5.05.

רקע עובדתי כעולה מכתבי הטענות

2.         התובע והנתבעת הם דיירים בדירות שונות באותו בית משותף הבנוי בחדרה (להלן: "הבית המשותף").

3.         ביום 7.4.05 התקיים דיון משפטי בלשכת המפקחת על הבתים המשותפים בחדרה, שנסב סביב מחלוקת שכנים בבית המשותף, בו התובע והנתבעת היו צדדים להליך.

4.         עפ"י הנטען בכתב התביעה, במהלך הדיון המשפטי, הוצאה הנתבעת מאולם הדיונים, וזמן קצר לאחריה, לאחר שסיים עדותו, יצא גם התובע.

            עם יציאתו של התובע מחדר הדיונים, נטען כי הנתבעת הטיחה בו בנוכחות קהל רב שהיה במקום, את המילים הבאות: "גנב". עוד הוסיפה ואמרה: "אני אראה לך, אני אעשה אותך כזה קטן". עוד הטיחה בו: "משה בעלי קב"ט, הוא במצ"ח, אני אראה לך".

5.         עפ"י הנטען בכתב התביעה התובע העדיף שלא להתעמת עם הנתבעת ועזב את המקום כשהוא מושפל ופגוע קשות.

6.         מוסיף התובע וטוען כי כל אימת שהוא נתקל בנתבעת הוא זוכה לאיומים נוספים מצידה, והיא אף מפרסמת את דבריה בכל חדרה ובכל מקום.

            כן מציין התובע כי נוכח התנהגותה הבוטה והמשתלחת של הנתבעת הוא אינו יכול לצאת מפתח ביתו מבלי לספוג מבטי בוז וזלזול מצד השכנים וקריאות גנאי מילדים, ביניהם ילדיה של הנתבעת, לרבות כינויו: "גנב, גנב גדול".

7.         מציין התובע כי לנוכח מעשיה אלה של הנתבעת, הוא נמצא במצב נפשי קשה, ומתקשה לתפקד ולזקוף את ראשו, והדבר פוגע אף במשפחתו וביכולתו לתפקד כבעבר.

8.         טוען התובע כי בדבריה של הנתבעת בפני קהל רב בלשכת רשם המקרקעין בחדרה, בפני דיירי הבניין ובכל אותם מקומות בהם הפיצה ו/או אמרה ו/או פירסמה התובעת את דבריה, היא ביצעה כלפיו את עוולת לשון הרע.

9.         מן העבר השני מכחישה הנתבעת את הארוע הנטען ביום 7.4.05 בלשכת רישום המקרקעין בחדרה, אלא מציינת כי ההיפך הוא הנכון, התובע הוא זה שהתנפל עליה, הקניט אותה, כינה אותה "זונה" לעיני אחרים.

            מדגישה הנתבעת כי לא כינתה מעולם את התובע בשם "גנב", לא בפניו ולא בפני אחרים, ואין ממש בטענות התובע כלפיה.

10.        זהו בזעיר אנפין הרקע העובדתי לתובענה זו.

דיון והכרעה

11.        כאמור עיקר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם הנתבעת אמרה את מה שמיוחס לה לתובע בלשכת רישום המקרקעין בחדרה ביום 7.4.05.

12.        אמנם התובע טוען בכתב התביעה כי אף בהזדמנויות שונות הוא נתקל בנתבעת ובאיומים מצידה, או לכינויי גנאי מצד שכנים וילדים אף ילדיה של הנתבעת. אולם, ניתן לומר כי הביטוי המעליב, הקונקרטי והספציפי, בתאריך מסויים, הוא זה שהיה בלשכת רישום המקרקעין בחדרה, והוא עיקר התביעה מבחינתי .

            בכך גם התמקדו התובע והעד מטעמו, כפי שיפורט להלן, בחקירותיהם בפני.

13.        טרם שניכנס לשאלה האם יש בדבריה הנטענים של הנתבעת אל התובע ביום 7.4.05 משום ביצוע עוולת לשון הרע, הרי לנוכח הכחשת הנתבעת את האמירות האמורות המיוחסות לה, יש להכריע תחילה בשאלה האם אכן נאמרו הדברים על ידה באותו מועד ובאותו תאריך נטענים .