דחיית עתירה נגד ניתוק מים לבית כנסת שהפך לכולל ובית מדרש ללא אישור העיריה

העתירה בתמצית:

בפני עתירה להורות על ביטול החלטת המשיבה (עיריית קריית ביאליק) המורה על ניתוק המים לעותר, בית הכנסת המרכזי בצור שלום. הניתוק בוצע ביום 5.10.14. ביחד עם העתירה הוגשה בקשה למתן צו זמני. יצוין כי במעמד הדיון שהתקיים לפני ביום 02/11/14 התקיים גם דיון לגופו של עניין וב"כ המשיבה הסכים שהתגובה שהוגשה בבקשה לצו ביניים תיחשב גם כתגובה לעתירה. כפי שיפורט, לאחר ששמעתי את הצדדים, החלטתי לדחות את העתירה.

הרקע לעתירה:

בשנת 1989 או בסמוך לכך הפקיעה המשיבה את שטח המקרקעין עליו ניצב בית הכנסת. השטח הופקע לצרכי ציבור, למטרות שימוש כבית כנסת. בית הכנסת הקיים לא חויב מעולם בתשלומי מים וארנונה.

בתאריך 15/09/14 נשלחה התראה על תוספות בניה ללא היתר בניה בעניין בית הכנסת. בהתראה נכתב כי בסיור שנערך במקום בתאריך 14/09/14 נמצא כי קיימות מספר תוספות בנייה ללא היתר כגון הצבת מבנה יביל עם גג רעפים המשמש כמשרדים, תוספת בניה העשויה בניה קלה וגג מפוליאורטן מוקצף (המשמשת כעזרת נשים), מבנה עשוי בלוקים המשמש כשירותים בסטייה מהיתר, הצבת מבנה יביל המשמש כחדר אוכל, מטבח וחדר לימוד, סככה העשויה פוליאורטן מוקצף אשר נבנתה בסטייה מהיתר, תוספת בניה העשויה בניה קלה המשמשת כגומחה לארון הקודש שנבנתה בסטייה מהיתר, בניית גדר בחזית מערבית בסטייה מהיתר בניה, ויציקת 12 יסודות מבטון כהכנה להנחת מבנה בעתיד.

כתגובה הגיב איתי יצחקי, אשר המכתב הנ"ל מוען לידיו ולידי הרב יצחק ביטון, כי המכתב מוען לאנשים הלא נכונים וכי יש למען את המכתב לוועד בית הכנסת המרכזי צור שלום.

ביום 22.9.14 נשלחה הוראת המשיבה לתאגיד המים והביוב מי ביאליק לנתק את שעון המים בבית הכנסת, זאת מאחר שהמשיבה ערכה בדיקת צריכת מים בבתי הכנסת העירוניים ומהבדיקה עולה כי ישנה צריכה גבוהה בבית הכנסת שבנדון, דבר המעיד, ככל הנראה, על שימוש חורג בנכס.

לאחר שנותקה אספקת המים לעותר פנה העותר באמצעות ב"כ למשיבה ולתאגיד המים בדרישה לחיבור מחדש של אספקת המים. המשיבה השיבה לב"כ העותר כי היא בעלת הנכס ומבדיקה שערכה במספר בתי כנסת שבבעלותה עלה כי צריכת המים בבית הכנסת שבנדון גבוהה בערך בכ-פי 10 משאר בתי הכנסת ברחבי העירייה, שגם בהם יש ציבור מתפללים גדול. נכתב כי הטעם לכך, המבוסס על נתונים שנמצאים בפני המשיבה, הוא כי העותר עושה שימוש חורג בנכס ומשתמש בו ככולל, כישיבה לימודית וכבית מדרש. משכך, נכתב, אין מדובר בבית כנסת אלא במתקן רב תכליתי אשר בית הכנסת אינו השימוש העיקרי בו, דבר הנוגד את יעוד הנכס כבית כנסת בלבד. עוד נכתב במכתב כי המתפללים בבית הכנסת העותר מונעים מתושבי העיר להתפלל בבית הכנסת וזאת מאחר שהם לא משתייכים לישיבת "אור ישראל קריית ביאליק". המשיבה כתבה בתשובתה כי המקור החוקי לבקשתה לניתוק מד המים הינו בהתאם לכללי תאגידי מים וביוב (הפסקה או צמצום מתן שירותי מים וביוב), התשע"ב – 2012. צוין כי המשיבה פנתה מספר פעמים לעותר בנוגע לשימוש בנכס והשימוש במים אך העותר החליט שלא להסיר את השימוש שלא כדין ובחר שלא להסדיר את נושא צריכת המים. נכתב כי העותר התעלם מכל דרישות המשיבה ונהג מנהג בעלים בנכס שאינו בבעלותו, מבלי שהנכס הוקצה כדין, מבלי לשלם ארנונה ומבלי לשלם את עלויות המים אותם הוא צורך. עוד נכתב כי אברכים התפרצו למשרדו של ראש העיר בעניין זה ונהגו בצורה שאינה מכבדת או מקובלת. נכתב כי המשיבה וציבור תושביה אינם צריכים לממן את צריכת המים הפרטית של הכולל, הישיבה ובית המדרש וככל הנראה גם צריכת מים של אברכים המתגוררים בנכס. עוד נכתב כי היה והעותר ייתן בידי המשיבה התחייבויות להסיר את הבניה הבלתי חוקית, לקבל את כלל ציבור המתפללים ולשאת בכל עלויות המים והארנונה ולעשות בנכס שימוש כבית כנסת בלבד, המשיבה תשקול עמדתה בשנית. עוד התבקש העותר להבהיר מהי מערכת היחסים בין העותר לבין ישיבת "אור ישראל קריית ביאליק" והאם מדובר בעמותה רשומה, האם יש לעותר או לישיבה הכנסות, לרבות תרומות או תמיכות, כתוצאה מהשימוש בנכס.

ביום 1.10.14 נשלחה דרישת המשיבה להריסת תוספות הבניה ללא היתר שנבנו בבית הכנסת.