דחיית ערעורים על הסף

מבוא

בפניי בקשה מטעם המשיב למחיקה או לדחייה על הסף של הערעורים שבכותרת הן מהטעם של העדר מיצוי הליכים מקדמיים טרם הגשת הערעורים והן בשל חלוף המועד החוקי להגשתם.

הבקשה מבוססת על תקנות 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן –תקנות סדר הדין האזרחי) החלות בערעורי מס מכוח תקנה 9(א) לתקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), התשל"ט-1978.

יצוין כבר כעת, כי בקשה למחיקת ערעור מס על הסף כמוה כבקשה לדחיית הערעור על הסף (היוצרת מעשה בית דין), לאור דיני ההתיישנות החלים בדיני מיסים, ויש לקחת עניין זה בחשבון התוצאה הסופית.

עניינם של הערעורים שבכותרת בפסילת פנקסיה של המערערת לשנת 2015 בשל אי רישום תקבולים בשני מועדים בשנת המס 19.1.2015 ו- 1.9.2015 (19.1.2015 – ערעור ע"מ 15299-12-16; 1.9.2015 – ערעור ע"מ 15306-12-16). פסילה זו גררה אחריה גם את פסילת פנקסיה של המערערת לשנים 2013-2014 לאור חזקת אי הקבילות שבסעיף 145ב(א)(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה).

רקע עובדתי

1. בתאריך 19.1.2015 ערך המשיב ביקורת ניהול ספרים במאפיה אותה מנהלת המערערת. לפי ממצאי הביקורת, נמצא ליקוי בגין אי רישום כדין של שני תקבולים בסכום של 45 ש"ח כל אחד. כמו כן נמצאה אי התאמה בקופה בעין וליקויים נוספים (להלן – הביקורת מיום 19.1.2015).
2. בתאריך 1.2.2015 נשלחה למערערת "הודעה על ליקויים" ("קוד 8") בגין הביקורת מיום 19.1.2015. ההודעה נשלחה בדואר רשום ובהתאם למרשמי דואר ישראל, ההודעה הגיעה ליעדה (כתובת עסק המאפיה) בתאריך 17.2.2015.
3. המערערת לא פנתה למשיב בבקשה למתן זכות שימוע בגין הביקורת מיום 19.1.2015 בתוך 30 ימים העומדים לרשותה על פי הפקודה ולכן המשיב ראה את פנקסי המערערת לשנת 2015 כבלתי קבילים.
4. בתאריך 31.8.2015 נערכו תצפית ושלוש קניות ביקורת סמויות של דברי מאפה במאפיה. בהתאם לממצאי דו"חות התצפית וקניות הביקורת, התקבולים לא נרשמו.
5. בתאריך 1.9.2015 נערכה ביקורת נוספת אצל המערערת. בהתאם לממצאי הביקורת, התקבולים לא נרשמו כדין על ידי המערערת (להלן – הביקורת מיום 1.9.2015).
6. בתאריך 27.9.2015 נשלחה למערערת "הודעה על ליקויים" ("קוד 8") בגין הביקורת מיום 1.9.2015. ההודעה נשלחה בדואר רשום ובהתאם למרשמי דואר ישראל, ההודעה הגיעה ליעדה (כתובת עסק המאפיה) בתאריך 14.10.2015.
7. המערערת לא פנתה למשיב בבקשה למתן זכות שימוע בגין הביקורת מיום 1.9.2015 בתוך 30 הימים העומדים לרשותה ולכן המשיב ראה את פנקסי המערערת לשנת 2015 כבלתי קבילים, גם בגין אירוע זה.

מאחר שבשנת 2015 נמצאו שני אירועים של אי רישום תקבולים בעסקה של המערערת, כאשר אחד מהם אירע לאחר מתן אזהרה, קבע המשיב כי יש לראות את פנקסי המערערת כבלתי קבילים גם בשתי שנות המס הקודמות, היינו בשנים 2013 ו- 2014, וזאת בהסתמך על חזקת אי הקבילות הקבועה בסעיף 145ב(א)(2) לפקודה.

8. בתאריך 6.9.2015 הגיש המשיב את ההודעה המפרשת את נימוקי השומה מטעמו במסגרת ערעור שהגישה המערערת על פסילת פנקסיה לשנת 2012 (ע"מ 39344-05-15) (להלן – ערעור מס לשנת 2012). בנימוקי השומה התייחס המשיב גם לממצאי הביקורות מתאריכים 19.1.2015 ו- 1.9.2015 וזאת בתמיכה לטענתו, כי אי רישום תקבולים בעסקה של המערערת עולה כדי שיטה לקויה ופסולה.
9. בתאריך 21.1.2016 פנתה המערערת למשיב וטענה שלא קיבלה כל הודעה אודות הביקורת מיום 19.1.2015 וכי למדה על פסילת פנקסיה לשנת 2015 רק מההודעה המפרשת את נימוקי השומה שהוגשה במסגרת ערעור המס לשנת 2012. בנוסף, המערערת טענה כי לא קיבלה את דו"ח הביקורת בגין הביקורת מיום 1.9.2015.
10. בתאריך 26.1.2016 נערכה פגישה במשרדי המשיב בה נכחו מנהל המערערת ורו"ח המייצג דאז. באותה ישיבה נמסרו למערערת מסמכים שנגעו להשתלשלות האירועים עד לאותה עת: הודעה על ליקויים בגין הביקורת מיום 19.1.2015 והעתק אישור מסירה בדואר רשום; הודעה על ליקויים בגין הביקורת מיום 1.9.2015 והעתק אישור מסירה בדואר רשום וכן צילום דו"ח הביקורת והעתקים מקניות הביקורת שנערכו בתאריכים 31.8.2015 ו- 1.9.2015.