דחיית ערעורים מטעם התביעה הצבאית על קולת העונש, ומטעם הסנגוריה על חומרתו

השופט אל"ם ש' רביבו :

בתיק שבפנינו הוגשו שני ערעורים, אחד מטעם התביעה הצבאית על קולת העונש, והשני של הסנגוריה על חומרתו.

לא נוכל ליתן פסק דיננו, מבלי שנפרט בתמצית את השתלשלות העיניינם בתיק זה.

ביום 22.1.02 הוגש נגד דיאב מחמוד מחמד אלעמור כתב אישום המייחס לו חמישה פרטי אישום:

1.       סחר בציוד מלחמתי, על כך שבמהלך שנת 1999 רכש הנאשם אקדח, אשר הוחזר על ידו למוכר לאחר זמן מה, משהבחין הנאשם כי האקדח אינו תקין.

2.       חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, הנאשם גויס בחודש אוקטובר 2000, לפעילות צבאית בארגון התנזים ב" גדודי שוהדא אל אקצא".

3.       ירי לעבר מקום שבני אדם עשויים להימצא בו, כך שמתחילת חודש אוקטובר 2000 ועד לסוף שנת 2001, ירה הנאשם בכלי ירייה באופן שגרתי ובתדירות של כפעמיים עד שלוש בשבוע, לעבר קבר רחל, מחנה שדמה, לעבר שכונת גילה, ולעבר עמדות צבאיות שמוקמו סמוך לשכונת גילה.

4.       גרימת מוות בכוונה, לפיה הנאשם ירה מהמארב יחדיו עם אחרים לעבר שיירת כלי רכב צבאיים, ובכך גרמו למותו בכוונה של סמל מקס חזן ז"ל, שוטר מג"ב שנסע בג'יפ.

5.       ניסיון לגרימת מוות בכוונה, כמתואר בפרט האישום הרביעי, מן הירי נפצעו ארבעה שוטרי מג"ב, ונפגעה מכלית דלק אזרחית שנסעה בשיירה.

ביום 5.6.05 הרשיע ביהמ"ש הצבאי ביהודה את הנאשם בעבירה של סחר בציוד מלחמתי, וזיכה אותו מחמת הספק מיתר ארבעת פרטי האישום שיוחסו לו. ביהמ"ש גזר על הנאשם עונש מאסר בפועל כימי מאסרו (שנתיים שבעה חודשים ו-21 ימים), ושנתיים מאסר על תנאי למשך חמש שנים.

ביום 7.6.05 ערערה התביעה על הכרעת הדין של ביהמ"ש ועל קולת העונש, בנוסף ביקשה התביעה להורות על מעצרו של המשיב, עד למתן החלטה בערעור.

התביעה ביקשה להרשיע את המשיב בעבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת (פ"א 2), וירי לעבר מקום שבני אדם עשויים להימצא בו (פ"א 3).

באשר לפרטי אישום הרביעי והחמישי ביקשה התביעה כדלקמן:

"הרי שאף אם לא הוכח כי האירוע עליו מספר עד התביעה ריאד אלעמור והאירוע עליו מספר עד התביעה מחמוד עביאת, הם אותו אירוע בו נגרם מותו של חייל מג"ב סמל מקס חזן ז"ל, הרי שלעמדת התביעה היה מקום להרשיע את המשיב בעבירה של ביצוע ירי לעבר המחנה הצבאי שדמה, והג'יפים הצבאיים, כפי שהדברים עולים מהפללתו של ריאד אלעמור" .

ערעורה של התביעה על פסק הדין נשמע בפני ביהמ"ש לערעורים ביום 20.6.05. בפסק הדין של בימ"ש לערעורים שניתן ביום 26.9.05 הורשע המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, מלבד פרטי האישום 4 ו-5, לגביהם הורשע בעבירה אחת של ניסיון לגרימת מוות בכוונה, בהתאם לעובדות שתוארו בפרטי האישום, למעט עובדת גרימת מותו של החייל מקס חזן ז"ל, ממנה זוכה המשיב. ביהמ"ש לערעורים החזיר את התיק לבימ"ש קמא על מנת שזה ישמע ראיות ויגזור את דינו של המערער. כמו כן נעתר ביהמ"ש לבקשת התביעה, וקבע כי המשיב יישאר במעצר עד לגזירת עונשו על ידי ביהמ"ש קמא.

לפני שהתקיים הדיון בבימ"ש קמא, עתר הנאשם לבג"צ נגד החלטת ביהמ"ש לערעורים, עקב טעויות שלטענתו נפלו בהחלטה זו. לטענתו, על אף שבבקשת הערעור של התביעה, ביקשה התביעה כי המשיב יורשע בעבירה של ירי לעבר מחנה צבאי , חלף האישומים המפורטים בפרטי אישום 4 ו-5, הרשיע ביהמ"ש לערעורים את המשיב בעבירה של ניסיון גרימת מוות בכוונה .

במסגרת הליך זה הגישה התביעה בקשה לביהמ"ש לערעורים לתיקון פסק הדין. ביהמ"ש לערעורים בחן את הבקשה ופסק ביום 4.6.06 על ביטול פסק דינו מיום 26.9.05, ועל העברת הדיון לשמיעה בפני מותב חדש של ביהמ"ש לערעורים, בעקבות החלטה זו נמחקה העתירה שהוגשה לבג"צ.

הדיון בפני מותב חדש של ביהמ"ש לערעורים נערך ביום 31.7.06 במהלך הדיון, הודיעו הצדדים לביהמ"ש כי הגיעו לכלל הסדר, במסגרתו יודה המשיב בעבירות שיוחסו לו בפרט האישום הראשון והשני, כן יודה המשיב בעבירה שבפרט האישום השלישי, לאחר שזו תוקנה כך שבמקום המילים " בתדירות של כפעמיים עד שלוש לשבוע" יבואו המילים " בשלוש הזדמנויות".

המשיב הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, הוא הורשע על פי הודאתו, בעבירות שבפרטי האישום הראשון, השני והשלישי.