דחיית ערעורה של אלמנת עובד משרד החינוך במסגרתו ביקשה גמלת שאירים גבוהה ממה שנקבע לה בביטוח הלאומי

השופט (בדימוס) עמירם רבינוביץ

פתח דבר

1. זהו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (ק"ג 47658-07-11; השופטת אורנית אגסי ונציגי הציבור גב' נילי מאיר ומר יואל שפרלינג), אשר דחה את ערעור המערערת על החלטת הממונה על תשלום הגמלאות (להלן- הממונה) באשר לזכאותה לקבל קצבת שאירים כאלמנת עובד מדינה לפי חוק שירות המדינה-גמלאות [נוסח משולב] תש"ל- 1970 (להלן- חוק הגמלאות).

הרקע העובדתי

2. העובדות על פי קביעת בית הדין האזורי הן אלה:

 המערערת הינה אלמנתו של מר י' ת' (להלן- המנוח); בני הזוג נישאו בשנת 1957 ונולדו להם ארבעה ילדים; בשנת 1979 ניתן צו מניעה זמני המונע את כניסתו של המנוח לדירת המגורים המשותפת של בני הזוג בשל תלונות על אלימות; המערערת ביקשה להתגרש מהמנוח אולם בסופו של יום בני הזוג לא התגרשו; בשנת 1981 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב (להלן- פסק דין מזונות או פסק המזונות), לפיו על המנוח לשלם למבקשת מזונות, וניתן צו קבוע המונע את כניסתו של המנוח לדירתם המשותפת; המנוח עבד במשרד החינוך מיום 1/5/1951 ועד לפרישתו לגמלאות ביום  31/8/1981; המנוח נפטר ביום 28/1/2011; לאחר פטירתו של המנוח פנתה המערערת לממונה בתביעה לגמלת שארים; ביום 9/4/11 השיב הממונה, לאחר שימוע שנעשה למערערת, כי בהתאם לפסק הדין תשולם למבקשת קצבת שארים בגובה דמי המזונות שנפסקו לה בסך של 1,500 ש"ח.

טענות הצדדים בבית הדין האזורי

3. המערערת טענה כי היא זכאית לקצבת שארים בהתאם לגמלתו האחרונה של המנוח ממשרד החינוך, ולא על פי סכום המזונות שנפסק לה. המערערת מנמקת את טענתה זו בכך, שהיא והמנוח לא היו פרודים "פרידה של קבע", וכי המנוח תמך בה כלכלית מעבר לתשלום המזונות שנפסקו לזכותה. המדינה טענה כי שני בני הזוג היו פרודים תקופה             ממושכת עד לפטירתו של המנוח, וכי ניתן פסק דין כנגד המנוח על פיו היה עליו לשלם מזונות למערערת. על פי חוק הגמלאות, סכום המזונות שנפסק לזכות המערערת בפסק המזונות, הוא סכום קצבת השארים לו זכאית המערערת.

פסק דין האזורי