דחיית ערעור על חיוב בתשלומי איזון וכן בגין נכסי קריירה לטובת האישה

השופט סארי ג'יוסי

ערעור מיום 25.5.14 על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת אספרנצה אלון) מיום 31.3.2014 בתמ"ש 10-05-1174 (מזונות ומדור); תמ"ש 10-05-39511 (רכושית); תמ"ש 10-05-39548 (משמורת קטינים).

פסק הדין כולל קביעות שונות, המרכזית מביניהן היא זו לפיה העמיד בית משפט קמא את כושר השתכרותו/הכנסתו של המערער על סכום חודשי של 27,000 ₪, ומכאן גזר את גובה המזונות שהשית עליו, כך גם את גובה נכסי הקריירה.

רקע

1.המערער ( להלן: "הבעל"), והמשיבה מס' 4 (להלן: "האישה"), נישאו זה לזו כדמו"י עת הייתה האישה כבת 19 וחצי והבעל כבן 33 וחצי. נישואיהם נמשכו 20 שנים במהלכן נולדו שלושת ילדיהם א' ילידת 4/93, ב' יליד 12/95 ו-ג' ילידת 3/01, הם המשיבים 1-3 בהליך זה. במהלך שנות הנישואין, האישה טיפלה בילדים ותפקדה כעקרת בית, והבעל עבד במוסך המשפחתי "ג.ג." כאשר במרוצת הזמן אף החל לנהל אותו.

2.משך נישואיהם התגוררו הצדדים בדירה ב- XXXX. הדירה נרכשה כשנתיים לאחר הנישואין ורשומה על שם הבעל ואמו (להלן: "הדירה").

3.הבעל היה רשום בלשכת רישום המקרקעין כבעל הזכויות הבלעדי וזאת עד ליום 3.4.11 - כשנה לאחר פרוץ ההליכים המשפטיים. לאחר מכן רשם המקרקעין תיקן את הרישום ורשם את הזכויות בהתאם לשטר המכר מיום 31/12/01 ע"ש הבעל ועל שם אמו בחלקים שווים.

פסק דינו של בית משפט קמא

4.פסק הדין כולל קביעות רבות והכרעות בסוגיות השונות והמגוונות על כל ספיחיהן. באשר לדירת המגורים בה התגוררו בני הזוג, קבע בית משפט קמא, כי מדובר בנכס "פנימי" - דירת מגורים ששימשה את המשפחה למעלה מ-20 שנה. הבעל לא הרים את נטל ההוכחה הנדרש כי חלקו בדירה ניתן לו במתנה ע"י הוריו; הבעל בחר שלא להעיד את אמו ואין די באמירתו כי לא היו לבני הזוג משאבים לרכוש את הדירה כדי להפקיע חלקה של האישה בדירה שנרכשה במהלך הנישואין. דווקא הרישום – מחצית ולא בשלמות – מתיישב יותר עם המסקנה כי הבעל מימן את חלקו בדירה ואילו המחצית הנוספת – במימון אמו אשר נרשמה כבעלים של מחצית הזכויות בה. שני בני הזוג ואף האם, ראו בדירה כדירת המשפחה. העובדה כי התיקון ברישום בוצע בעיצומם של ההליכים, מחזקת ומתיישבת יותר עם טענת האישה בדבר אי ידיעתה אודות זכות הבעלות של האם בדירה. בית משפט קמא התרשם מאמינותה ומאי ידיעתה של האישה אודות הרכוש/הרישום/הבעלות.

5.באשר לזכויות במוסך "ג.ג."- בית המשפט קמא קבע כי מדובר בנכס חיצוני, אשר האישה איננה זכאית לזכויות בו מכוח סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), המחריג מהנכסים ברי האיזון נכסים שקיבל צד במתנה או בירושה בתקופת הנישואין. לא עלה בידי האישה להוכיח כי הייתה כוונת שיתוף, ולא הוגשה כל תביעה כנגד האם, שהינה הבעלים הרשום של המוסך.