דחיית ערעור על חומרת העונש בעבירות של שימוש בסם מסוכן על ידי חייל

סמ"ר יובל בן מנחם, המערער, הורשע על-פי הודאתו בכך שעשה שימוש בסם מסוכן מסוג קנאביס ב-18 הזדמנויות שונות בין החודשים פברואר 2007 ומאי 2008. עוד הורשע בכך שבחודש מאי 2008 בחדרו שבבית הוריו שבישוב אורנית הוא החזיק שרידי סם בתוך שני דפיי נייר בפח האשפה בחדרו וכן החזיק שני כלים מאולתרים לשימוש בסם.

בגין העברות הללו הטיל עליו בית-הדין קמא הנכבד 100 ימי מאסר לריצוי בפועל, 90 ימי מאסר על תנאי וכן 10 חודשי פסילת רישיונות נהיגה, שמניינם מיום שחרורו מן המאסר. כמו-כן הוא הורד לדרגת טוראי.

הערכאה הראשונה ציינה בגזר-דינה שיש מקום לשקול לקולא את נסיבות שירותו של המערער, את המוטיבציה הגבוהה שלו לשירות כלוחם דווקא, את השבחים שלהם זכה מפי מפקדיו ואת דברי אביו אודות משבר נפשי, שהוא סבור שפקד את בנו, וכן אודות טיפול עתידי שהמשפחה מתכוונת לשלוח אליו את המערער בהקדם.

בא-כוח המערער ביקשנו להקל בעונשו של מרשו, הן על ידי קיצור עונש המאסר לריצוי בפועל, הן על ידי הקלת תקופת פסילת הרישיונות שנגזרה לו.

הסנגור המלומד ציין בהודעת הערעור כי המערער הוא בן למשפחה נורמטיבית, וכי אבי המשפחה שירת שנים רבות כקצין בשירות הקבע במערך השדה בצה"ל, אחיו הבכור סיים שירות קרבי בחיל התותחנים ואח נוסף משרת במסגרת משמר הגבול. המערער עצמו החל שירותו במסלול קרבי, אשר הוא נפלט ממנו ביוזמת מפקדיו; לפי הנטען, דרש לחזור לתפקיד לחימה, ואכן הוא הוחזר לבא"ח x, שם סיים טירונות ואימון מתקדם בהצטיינות. במהלך קורס חובשים החלה הידרדרות במצבו הנפשי של המערער, והוא החל לסבול מחרדות ומדיכאון. הפרופיל הרפואי הורד על רקע זה ל-45, והמערער שובץ במשרד השלישות של חטיבה xxx. במשרד השלישות ביצע המערער תפקידו בצורה מקצועית וטובה.

במהלך הדיון בערעור הציג לפנינו הסנגור המלומד עותק מלא של הרשומות הרפואיות-הנפשיות הצבאיות של המערער וביקש לתמוך בהן את הטענה שהשימוש בסם נבע מצרכיו של המערער להתמודד עם קשייו הנפשיים.

בא כוח המערער ציין כי האמור בחייל משוחרר, אשר טעמי הרתעה אישיים הקשורים למיגור נגע הסמים בתוככי הצבא אינם תקפים לגביו, וכי טעמי הרתעה כלליים ושיקולי אינטרס הציבור מחייבים במקרה ממין זה הקלה דווקא.

בא כוח המערער ציין כי המערער עומד בתחילתה של דרך חדשה, המתחילה לאחר שחרורו מן הכליאה, וכי בהקשר זה יש ליתן משקל ממשי לאינטרס השיקום.

עוד עתר הסנגור כי נורה על קיצור תקופת פסילת רישיונות הנהיגה על רקע העובדה שהוא מתגורר באורנית, ישוב מרוחק, אשר התחבורה הציבורית ממנו ואליו קשה ביותר.

התובע הצבאי המלומד התנגד בתוקף לקבלת הערעור. לדבריו, ניתן ללמוד מהחומר הרפואי-נפשי שהוגש לנו, כי אין כל קשר בין מצוקתו הנפשית של המערער לבין השימוש בסמים, ועל כל פנים, אין לראות במצוקה הנפשית הצדקה לביצוע מעשי העברה.

בערעור זה אין כל ממש.

עונש המאסר אשר הוטל על המערער בגין העברות שבביצוען הורשע, מתון. הוא מתחשב במכלול הנסיבות האישיות של המערער, במצבו הנפשי ובעובדת שחרורו מן השירות.

לא התרשמנו שהיה בראיות הנוספות אשר הובאו לעיוננו היום, כדי לשנות מסקנה זו.

בכל הנוגע לעונש פסילת רישיונות הנהיגה אשר הוטל על המשיב, הוא אכן איננו קל, אך יש לראות בו השלמה לתמהיל ענישה ראוי, המאזן את ההקלה המסוימת בעונש המאסר.

בנסיבות אלה לא מצאנו טעם טוב להתערב גם בעונש זה.

יוצא שהערעור נדחה על כל חלקיו.

ניתן והודע היום, ‏ד' בתמוז התשס"ח, ‏7 ביולי 2008‏, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

         ______________        ______________        ______________

                      אב"ד                                 שופט                                 שופט