דחיית ערעור על החלטת שופט שלא לפסול את עצמו

ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים )השופט י' צור( מיום 8.5.05, שלא לפסול
עצמו מלדון בת"פ 5198/03.

1. כנגד המערערים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות לפי חוק מס ערך מוסף,
תשל"ו-1975, שעניינן בחשבוניות מס פיקטיביות. הם הגישו בקשה לפסילת בית המשפט.
המערערים ריכזו טענותיהם בעניין הפסילה בשני מישורים עיקריים. האחד, טענות
המתייחסות לניהול הדיון. נטען כי בית המשפט דחה בקשה לדחיית מועד דיון שהוגשה מטעם
המשיבה, כאשר הוא סבר בטעות כי מדובר בבקשה מטעם המערערים. רק לאחר שנוכח כי הבקשה
הוגשה למעשה על-ידי המשיבה, הסכים הוא לדחיית הדיון. לדעת המערערים, יש בהשתלשלות
אירועים זו כדי להצביע על משוא פנים והעדפת עניינה של המשיבה על עניינם שלהם. כן
טענו המערערים כי בית המשפט מגלה העדפה ברורה כלפי המשיבה הניכרת בדיון עצמו. כך,
נמנע מלקרוא את המשיבה לסדר שעה שהתפרצה במהלך החקירה הנגדית שניהל בא-כוח
המערערים. כמו כן, הם הצביעו על כך שבמהלך חקירת אחד מהעדים, התערב חוקר מע"מ
בדבריו ודיבר עמו בערבית, חרף בקשות בא-כוח המערערים שלא יעשה כן. בנוסף, הם הלינו
על כך שעד תביעה לא הוצא מהאולם כל אימת שנשמעה התנגדות מטעם התביעה. בנוסף, טענו
המערערים, כי רישום הפרוטוקול היה חלקי, ולא שיקף את מלוא התנגדויותיהם במהלך