דחיית טענת עיריית קרית אונו שהיטלי פיתוח אינם מתיישנים לעולם

לפניי בקשה לדחות את תביעת העירייה, שהוגשה בגין חוב נטען בגין היטלים שונים למשיבה (להלן: "העירייה"), מחמת התיישנותה. מאחר שאין מחלוקת על העובדות הצריכות לעניין טענת ההתיישנות, והמחלוקת היא בשאלה משפטית, ראיתי לדון בשאלת ההתיישנות ולהכריע בה כבר בשלב זה.

על עובדות אלה אין מחלוקת בין הצדדים, והן ישמשו בסיס לדיון שלהלן:

• ביום 29.1.2007 שלחה העירייה דרישת תשלום לנתבע, "ארצי עובדיה-מנור" לכתובת **** *** **** **** (להלן: "דרישת התשלום"). סכומה של דרישת התשלום עמד על סך 28,428 ₪ בגין "אגרות פיתוח למגרש".

• ביום 7.3.2013 הגישה העירייה כתב תביעה בסדר דין מקוצר נגד "מנור חסידה-ארצי ת.ז. *********" לתשלום סך 58,111 ₪ (להלן: "כתב התביעה הראשון"). אין מחלוקת בין הצדדים, כי יסודה של התביעה נושא כתב התביעה הראשון בדרישת התשלום.

• ביום 24.2.2014 הגישה העירייה בקשה לתיקון כתב התביעה ולצירוף נתבעים. בית משפט זה (כב' הרשם אריה ביטון) נעתר לבקשה ביום 26.2.2014, וכתב התביעה המתוקן הוגש ביום 2.3.2014.

• במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה (בקשה מס' 3) ציינה העירייה כי היא מבקשת "להוסיף כנתבע נוסף את [מי אשר] פרטיו נשמטו מכתב התביעה המקורי מר ארצי עובדיה, המחזיק אף הוא בנכס בשותפות עם יורשי המנוחה".

יוער, כי בנוסף, הוספו לכתב התביעה המתוקן יורשיה של הנתבעת המקורית, גב' מנור ז"ל, וההליך מולם הסתיים במסגרת הסדר פשרה. על כן, אין עניינם ממשיך להידון לפניי בשלב זה.

עוד יוער, כי העירייה ניצלה את תיקון כתב התביעה לתיקון סכום התביעה, וזאת אף שלא ביקשה רשות לתקן רכיב זה, וממילא אף לא קיבלה רשות לעשות כן.

לטענת הנתבע, מאחר שהודעת התשלום נשלחה לו ביום 29.1.2007, ומכאן שהמועד המאוחר ביותר שבו התגבשה עילת התביעה הוא מועד זה, אזי התביעה נגדו התיישנה בסוף חודש ינואר 2014. מאחר שהתביעה נגדו הוגשה רק ביום 2.3.2014, הרי התביעה התיישנה, ואין העירייה זכאית לגבות ממנו מאומה.