דחיית טענה כי בהסכם שנחתם לפני הנישואין מחלה האישה על כתובתה

אקדמות מילין

 הצדדים מתנהלים בפנינו במספר תיקים מזה כארבע שנים ויותר.

הצדדים נישאו זל"ז בשנת 2016 ונפרדו ושוב חזרו בשנת 2017 כשמנישואין אלה (ראשונים לאישה ושניים לבעל) נולד ילד אחד.

הצדדים חיים בנפרד משנת 2017 הבעל תבע גירושין והאישה טענה לשלום בית וניתן פסק דין לגירושין, אולם הצדדים ממשיכים להתכתש בענייני הרכוש והכתובה.

 כיום היוצרות התהפכו, האישה שעתרה בעבר לשלום בית רוצה להתגרש ועומדת על כתובתה בסך מיליון ואחד ש"ח, כשלדבריה הבעל בבגידותיו הרבות פרק את הנישואין. מנגד הבעל שעתר לגירושין מעכב את מתן הגט עד לאחר סיום התדיינות ברכוש ובכתובה.

התקיימו בפנינו מספר דיונים בעניין הכתובה כשכל צד מעלה טענות קשות ביותר כנגד זולתו. התקיימו דיוני חקירות ואף הובאו עדים.

תמצית השתלשלות האירועים

• כבר במחצית השנה הראשונה לנישואיהם הבעל פתח תיק לתביעת גירושין כאשר האישה עותרת לשלום בית.
• התרשמות בית הדין במהלך הדיונים כי נישואי הצדדים התאפיינו באלימות מילולית קשה ולעיתים אף אלימות פיזית כשבמקביל הוגשו תלונות הדדיות למשטרת ישראל.
• חוו"ד הפסיכולוגית נעמי כהן בה היא ממליצה על גירושין מחוסר סיכוי לשלום בית לאור אופיים המתלהם והאימפולסיבי של הצדדים.
• לאור האמור בתאריך ט"ו בתמוז תשע"ח (28.06.18) ניתן פסק דין בו קובע בית הדין (בהרכבו הקודם) כי תביעת הבעל לגירושין מתקבלת ותביעת האישה לשלום בית נדחית.
• פסק דין זה עורער בבית הדין הגדול ע"י האישה ובית הדין הגדול דחה את הערעור ואישרר את פסה"ד לחיוב האישה בגט.
• נכון לרגע זה הבעל עדיין עומד על תביעתו זו אך דורש לקבל פס"ד בכתובה ורכוש טרם סידור הגט כשמנגד האישה דורשת גירושין לאלתר ותובעת כתובתה.
• הבעל תבע את האישה בפנינו על חובות קודמים לנישואין ובית הדין הכריע בעניין.
• הצעת פשרה שהוצעה ע"י בית הדין נדחתה ע"י שני הצדדים.

טענה מקדמית/מהותית

בדיון שהתקיים בפנינו ביום כ"ג בסיון תש"פ (15.06.20) הופיע הבעל עם ב"כ חדש שהעלה טענה מקדמית שלאור קיומו של הסכם ממון בין הצדדים שנחתם ביניהם עובר לנישואין, בו נאמר כי כל צד מוחל על תביעותיו כנגד זולתו מכאן ולהבא, הרי שהדיון אודות חיובו של הבעל בכתובת האישה מתייתר לחלוטין היות והאישה מחלה בזאת על כתובתה.

בדבריו אלה טען ב"כ הבעל כי אין לקיים את דיון החקירות במתכונתו לאור טענה מקדמית זו. מנגד בית הדין סבר כי טענה זו 'מהותית' ואיננה 'מקדמית' בפרט לאור הדיונים שהתקיימו בפנינו עד עתה ולא הועלתה טענה זו קודם לכן וכן לאור העדים שהוזמנו לדיון, ועל כן הורה להמשיך את דיון החקירות כפי שנקבע.