דחיית התנגדות לקיום צוואה

בקשת התובעת למתן צו לקיום צוואת המנוח....ז"ל, שנשא בחייו ת"ז .... (להלן: "המנוח") מיום 23.2.2010 (להלן: "הצוואה האחרונה") בת"ע 39956-10-12, והתנגדות הנתבעת לקיומה בת"ע 39959-10-12.

[ הערה - שמות הצדדים ועדיהם בפסק דין זה הינם שמות בדויים על מנת למנוע זיהויים]

א' - העובדות הצריכות לעניין:

1.              התובעת היא אלמנת המנוח (להלן גם: "האלמנה"; להלן התובעת והמנוח יחד: "בני הזוג"). מנישואיהם נולדו לבני הזוג שלושה ילדים: בנימין, יפעת היא הנתבעת, ומירב.

2.              בין יפעת לבין מירב התגלע סכסוך בעניין הזכויות בדירה בה התגוררה מירב, אשר היו רשומות על שם יפעת. כיוון שכך, ביום 20.8.08 פנתה יפעת לבית משפט זה בתביעה כנגד מירב וכנגד בעלה של מירב (תמ"ש 39450/08). כשלושה חודשים לאחר מכן, ביום 13.11.08, פנתה מירב לבית משפט זה בתביעה כנגד יפעת וכנגד המנוח (תמ"ש 39451/08). כעולה מכתב ההגנה אשר הגיש המנוח במסגרת ההליך הנ"ל, ואשר העתקו הוגש לתיק בית המשפט בהליך שלפניי, צידד המנוח בבתו מירב.

3.              ביום 13.6.09 חתם כל אחד מבני הזוג על צוואה, בה ציווה את מלוא עיזבונו למשנהו, ובה ציווה, כהוראה מסוג 'יורש במקום יורש' וכהוראה מסוג 'יורש אחר יורש', כי עיזבונו או יתרת עיזבונו, על פי העניין, יחולק באופן הבא: 1/2 ל-מירב, 1/4 ל-בנימין ו-1/12 לכל אחד מ-3 ילדיו של בנימין.

אשר ליפעת, ציינו בני הזוג כי היא "בחרה (מטעמיה שלה, שלא הצלחנו לעמוד על טיבם ופשרם) להאכיל אותנו סבל ומרורים לעת זקנתנו" (ר' סעיף 5(ב) לצוואות), וציוו לה 1 ש"ח. הצוואות נחתמו בפני העדים עו"ד גבע ומר שור (להלן: "צוואת 2009").

אציין, כי קודם לצוואה זו חתם המנוח על שתי צוואות - האחת, בשנת 2003; השנייה, בשנת 2007.

4.              הצדדים בשתי התובענות דלעיל (בעניין הדירה) הופנו להליך גישור ובחודש נובמבר 2009 נחתמו הסכמי גישור, בהם נקבע כי הזכויות בדירה תירשמנה על שם מירב וכנגד זאת, תקבל יפעת מאת בני הזוג סכום כספי (להלן: "הסכמי הגישור").

5.              ביום 20.2.10 אושפז המנוח בבית החולים עקב קוצר נשימה, וביום 21.2.10 הוא שוחרר לביתו.

6.              ביום 23.2.10 חתם המנוח על הצוואה האחרונה, היא הצוואה אשר תוקפה נדון בפסק דין זה.

בצוואה האחרונה שב המנוח וציווה את כל עיזבונו לאלמנה, והורה, כהוראה מסוג 'יורש במקום יורש' וכהוראה מסוג 'יורש אחר יורש', כי עיזבונו או יתרת עיזבונו, על פי העניין, יחולק באופן הבא: 1/2 למירב, 1/8 לבנימין, ו-1/8 לכל אחד מ-3 ילדיו של בנימין (שם, סעיפים 3 ו-5(א)).

עוד הוסיף המנוח בצוואה האחרונה והורה, כי אם עד למועד פטירתו לא תשיב מירב לבני הזוג סך של 100,000 $ אשר ניתן לה כהלוואה, ינוכה מחלקה בעיזבון סך של 50,000 $ (שם, סעיף 5(ב)).

בסעיף 5(ג) לצוואה האחרונה, שב המנוח על הוראת סעיף 5(ב) לצוואת 2009, וכך:

"יש לנו בת נוספת, יפעת ... שהיא אמנם אהובה עלינו ויקרה לנו כמו שני ילדינו האחרים, ותמיד נהגנו כלפיה באהבת הורים ובתשומת לב, כמו כלפי כל ילדינו, אבל היא בחרה (מטעמיה שלה, שלא הצלחנו לעמוד על טיבם ופשרם) להאכיל אותנו סבל ומרורים לעת זקנתנו, וכגמול לכך, אני מצווה לה 1 ש"ח בלבד" .

הצוואה האחרונה נחתמה בפני העדים עו"ד גבע ורעייתו, הגב' גבע.

7.              במקביל לחתימת המנוח על הצוואה האחרונה, חתמה אף האלמנה, בפני העדים הנ"ל, על צוואה בה ציוותה את כל עיזבונה למנוח, והורתה, כהוראה מסוג 'יורש במקום יורש' וכהוראה מסוג 'יורש אחר יורש', כי עיזבונה או יתרת עיזבונה, על פי העניין, יחולק באופן הבא: 1/2 למירב, 1/8 לבנימין ו-1/8 לכל אחד מ-3 ילדיו של בנימין.

8.              ביום 28.2.10 שוב פנה המנוח לבית החולים בשל חולשה כללית, הוא אושפז ושוחרר לביתו ביום 5.3.10. בהתאם לחומר שבפני, במהלך שנת 2010 אושפז המנוח עוד מספר פעמים בבית החולים.

9.              ביום 6.4.12 הלך המנוח לעולמו, כשהוא בן כ-80 שנים.