דחיית התנגדות לקיום צוואה ודחיית תביעה לביטול הענקות במקרקעין

1.         ההליכים :

הצדדים הינם אחים. שלושה הליכים עיקריים התנהלו בין הצדדים.

            בהליך הראשון - התבררה התנגדותה של הגב' ר. - אחות המבקשים, לקיום צוואת אביהם מיום 14/7/99 (תע 14940/99).

            בהליך השני - תביעה אשר הוגשה ביחד עם התנגדותה של הגב' ר., בה היא עותרת להורות על ביטול הענקות בנכסי מקרקעין, לנתבעים - אחיה. על מסמכי הענקה חתם המנוח - האב, בחייו.

            בהליך השלישי (תמ"ש 100630/99) מבקשת התובעת להרחיב את חלקה בעיזבון אביה - כיורשת עיזבון אמה.

            (להלן יכונו הצדדים: " התובעת"  או "המתנגדת" "המבקשים" או הנתבעים" ).

2.         המבקשים הגישו את צוואת האב המנוח לקיום, המתנגדת הגישה את התנגדותה לקיום, יחד עם תביעתה לביטול ההענקות במקרקעין. לאחר כ- 4 שנים בהם נוהלו ההליכים בשתי התובענות, הגישה את תביעתה, להרחבת היקף חלקה בעיזבון אביה המנוח, בשם אמה המנוחה ומכח חזקת השיתוף.

3.         ההליכים כולם בוררו במאוחד, ושמיעתם לאור התנהלותה של התובעת היו ממושכים למעלה מהדרוש - ובעיקר מאחר והתובעת החליפה 5 פרקליטים, הגישה עשרות בקשות ביניים, ומספר כמעט זהה של בקשות רשות ערעור, לבית המשפט המחוזי בת"א, הביאה לפיטוריהם של שני מנהלי עיזבון אשר מונו על ידי בית המשפט, עיכבה את שמיעת הראיות, וכך שלקראת כתיבת פסק הדין, מוחזקים דפי פרוטוקול, כתבי בי דין, תצהירים, בקשות שונות, וסיכומי הצדדים ב- 5 מיכלים - במזכירות בית המשפט.

4.         ניסיונות גישור חיצוניים, הצעות פשרה הן מטעם בית משפט זה, והן מטעם בית המשפט המחוזי בת"א כל אלה לא הועילו, ומכאן בא הצורך בהכרעה שיפוטית.

5.         בשל העובדות, ומהות טענותיה של התובעת אשר כל אלה התבררו - תידון ההתנגדות והתביעה לביטול ההענקות במקרקעין במאוחד, ובנפרד אדון בתביעתה של התובעת - כיורשת אמה המנוחה, אשר לעניין תביעה זו יצוין כי על פי החלטתי מיום 15.11.05 אשר ביטאה את  הסכמת הצדדים, יש לקבוע בפסק דין זה אם התובעת עברה את הסף לכך כי תוכר תביעתה, מכח חזקת השיתוף, ורק לאחר עבור משוכה זו, ובאם ההכרעה תהייה לעניין זה חיובית, יקום הצורך בדיון לגופו.

6.         לצורך בחינת חלק מטענות המתנגדת לקיום צוואתו האחרונה של אביה המנוח, אשר נחתמה ביום 14.7.99 מונו שני מומחים:  פרופ' יהודה שינפלד - מנהל מחלקה פנימית ב' במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא.  המומחה מונה ביום 29.3.05 וחוות דעתו מיום 24.7.05 (סומנה בימ"ש /33).

            וכן מונה הפסיכיאטר ד"ר דן פישר אשר מונה ביום 23.8.06, חוות דעתו מיום 24.10.06 .

            בהליך שמיעת הראיות סומנו 78 מוצגים.

7.         רקע

            הורי הצדדים נישאו בסוף שנות ה- 30, והיו נשואים עד לפטירתה של האם, ב - 14.2.1975.

לבני הזוג נולדו שלושה ילדים, התובעת ילידת 1942, רווקה, הנתבעים אחיה, ילידי: 1944 ו-1947 בעלי משפחות.

אם המשפחה לא הותירה צוואה, ועם פטירתה הוצא צו ירושה אחר עיזבונה אשר כלל מגרש של 1.5 דונם בגוש הגדול בת"א.  כמו כן, היה רשום על שם האם המנוחה אף מגרש חקלאי בן דונם בכפר הירוק, אשר הופקע, ותמורתה חולקה בין הצדדים.

            ביום 6.10.1975 הסתלק האב המנוח מחלקו (6/12) בירושת אשתו המנוחה, לטובת בתו - התובעת, ובנו - הנתבע מס 1 , כאשר חלקם בעיזבון אמם גדל בחלקים שווים ביניהם ב - 3/12.  הנתבע מס' 2 - פוצה על ידי האב המנוח בהעברת חצי דונם בגוש הגדול, קודם לכן בתחילת שנות ה- 70, עם נישואיו .

            עם הסתלקותו של האב - המנוח - מעיזבונה של האם (1.5 דונם בגוש הגדול), חולק עיזבונה של האם המנוחה בין ילדיה, הם הצדדים דכאן: 5/12 לתובעת, 5/12 לנתבע מס' 1,  ו - 2/12 לנתבע מס' 2.