דחיית בקשתו של קצב נגד ערוץ 10 לגילוי תקליטור שעליו ראיון מלא עם מתלוננת.

הנסיבות

ביום 5.3.08 שודר שידור טלוויזיוני, במסגרת שידורי חדשות ערוץ  10, של ראיון שערכו העיתונאים מיקי חיימוביץ  וברוך קרא עם "א' ממשרד התיירות"  שהיא אחת המתלוננות בפרשת האישום נגד משה קצב (להלן בהתאמה: " חדשות 10" או: " המבקשת"; " הראיון"; " המראיינים"; " המתלוננת" ו- " הנאשם"). המפגש בין המתלוננת לבין המראיינים ראיון הוקלט וצולם מראשיתו ועד אחריתו, אולם השידור בפועל היה של ראיון ערוך. תקליטור (דיסק) המפגש מורכב משלושה אלה: 1) הראיון כפי ששודר (להלן: " הראיון הערוך"; 2) קטעי ראיון, נעדרי רצף,  שלא שודרו משיקולי עריכה שונים (להלן: " קטעי העריכה"); 3) קטעי שיחה וצילום של חילופי דברים ותגובות בין המתלוננת למראיינים, קודם לראיון, בהפסקות שונות במהלך הראיון ובעקבות הראיון (להלן: " קטעי רקע").

התביעה וההגנה במשפט אוחזות רק בתקליטור של הראיון הערוך. ההגנה פנתה לבית המשפט ביום 7.9.09 וביקשה, בהסכמת התביעה, שיינתן צו המורה לחדשות 10 להעמיד לרשות הצדדים במשפט את התקליטור המלא על שלושת מרכיביו (להלן: " התקליטור הגולמי"). בראשונה ניתן הצו המבוקש אולם משהגיעה, ביום 14.9.09 השגה מטעם חדשות 10 ובה התנגדות נחרצת להעברת התקליטור הגולמי לגורם חיצוני כלשהו, עיכבתי את ביצוע ההחלטה וקיימתי דיון במעמד בא כוח חדשות 10 ובאי כוח הצדדים במשפט.

טענות חדשות 10

עו"ד נאור, ב"כ חדשות 10, מבסס את התנגדותו להעברת התקליטור הגולמי על שלושה טיעונים: א) פגיעה חמורה בחופש העיתונות; ב) פגיעה בפרטיות של המתלוננת; ג) העדר אינטרס גילוי המעוגן בדין.

פגיעה חמורה בחופש העיתונות

קבלת מידע שלא לציטוט ולא לייחוס היא אחת מאבני היסוד שעליהן מושתתת עבודת עיתונאי. שמירת סוד זו היא לחם חוקו של העיתונאי ובה נעוץ כוחו ויכולתו לאסוף מידע ולפרסמו. כמו שמשון המקראי שכוחו סר ממנו עם גזיזת מחלפות שערו כך נטילת זכותו של העי תונאי  לשמור בסוד את מה שהמקור מבקש שיישמר בסוד, שומטת ממנו את בסיס כוחו ואת חיוניותו. מקור שלא יובטח לו חסיון על קטעי מידע שהוא אינו מוכן שיתפרסם, עלול להירתע מפני מסירת מידע כלשהו לעיתונאי. בכך תמצא מלאכת העיתונאי פגומה וחסרה.

פגיעה ביכולת התפקוד של העיתונאים היא פגיעה בחופש הפעולה ובתקינות הפעולה של העיתונות בכלל.  אמצעי התקשורת ממלאים תפקיד בעל חשיבות ראשונה במעלה במשטר דמוקרטי. מסירת מידע לציבור באמצעות אמצעי התקשורת מאפשרת העלאת עניינים חשובים על סדר היום הציבורי ומאפשרת את בחינתם בידי הציבור. חופש הפעולה העיתונאי מבטיח את חופש הביטוי שהוא מאמות היסוד של משטר דמוקרטי.  עמד על כך בית המשפט העליון בפרשת ציטרין:

  הזכות לאסוף מידע כוללת בחובה מכללא את הצורך להגן על מקורות המידע. הדבר נובע מן ההישענות של העיתונאים על מקורות המידע, מיחסי האמון החיוניים להשגת המידע ומן ההשפעה המרתיעה, העלולה לנבוע מן החיוב הבלתי מוגבל לגלות מקורות. עולה מכך, כי זכותו של עיתונאי לחיסיון מפני החובה לגילוי מקורות המידע שלו יונקת מעקרון חופש הביטוי ומהווה, לכן, נדבך חשוב במערכת הזכויות והחירויות, שעליהן מושתת המשטר הדמוקרטי [ב"ש 298/86 ציטרין נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין פ"ד מא(2) 337, 357 (להלן: " הלכת ציטרין")]

אף בדידן כך. הראיון נושא הדיון קוים לאחר שנערך הסדר טיעון בין המאשימה לבין הנאשם ולאחר שבית המשפט העליון נמנע מהתערבות בהסדר (לימים ייסוג הנאשם מן ההסדר ולאחר מכן יוגש כתב האישום המתברר כעת). סוגיית ההצדקה של הסדר הטיעון הייתה נושא לדיון ציבורי שבו נטלו אמצעי התקשורת חלק חשוב.  העיתונאי ברוך קרא טרח ועמל קשות לשכנע את המתלוננת לקיים עמו ראיון שבו תימסר גרסתה באשר לתלונתה כנגד הנאשם כדי שניתן יהיה להציב על מדוכת הדיון הציבורי  את ההצדקה להסדר. הסכמתה של המתלוננת לראיון ניתנה על סמך ההבטחה שחומרי הרקע לא ייחשפו לעינו ולאוזניו של שום גורם שלא היה שותף לראיון.

חדשות 10 מבקש אם כן שהחלטת בית המשפט לחשוף את התקליטור הגולמי במלואו תבוטל. בכך יהיה משום חיזוק ותמיכה לעקרונות החוקתיים של חופש הביטוי, חופש הפעולה ומימוש התכלית של קיומם של אמצעי תקשורת במדינה דמוקרטית.

פגיעה בפרטיות

פעמיים חתמה המתלוננת על הצהרת ויתור על חיסיון עיתונאי . בפעם הראשונה הייתה החתימה באוקטובר 2006, זמן רב לפני שנערך עמה הראיון. בפעם השנייה נעשתה החתימה ב-4.9.08  כחצי שנה לאחר שנערך הראיון. מספר ימים לאחר מכן, ביום 7.9.08 חזרה על נכונותה לוותר על החיסיון באוזני רפ"ק רונן מאיר מאנשי צוות החקירה. הודעות ויתור אלה נושאות אופי כללי וכוללני. אין הן מתייחסות באורח פרטני לראיון.

ביום 8.9.08, בעקבות שיחה שערכה המתלוננת עם העיתונאי ברוך קרא, היא הביעה באוזני רפ"ק רונן מאיר הסתייגות החלטית מחשיפת תוכן התקליטור הגולמי. על עמדה זו חזרה ביום               ו-12.10.08. ביום 9.9.09 ערכה המתלוננת מכתב ממוען לבית המשפט (צורף לבקשת חדשות 10) ובו היא חוזרת על התנגדותה לחשיפת התקליטור הגולמי. היא מציינת שחשיפה כזאת תהווה פגיעה בפרטיותה שכן קטעי הרקע מכילים שיחות לא פורמאליות בינה לבין המראיינים שנאמרו בהפסקה בראיון בלי שידעה שהמצלמה פועלת ומבלי ששיערה כי אפשר יהיה לעשות בדבריה שימוש כלשהו.

נוכח העמדה העקבית, המאוחרת, של המתלוננת ובשל כך שאת עמדתה המוקדמת ניתן להסביר בחוסר ערנות לקיומם של קטעי הרקע, נסמכת התנגדות חדשות 10 גם על הגנת הפרטיות של המתלוננת. הפרטיות מוגנת בחוק ואף נתעלתה למעמד חוקתי - על חוקי.

חוק הגנת הפרטיות תשמ"א - 1981 אוסר פגיעה בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו (סעיף 1) וקובע שפגיעה בפרטיות היא עבירה פלילית (סעיף 5) ועוולה אזרחית (סעיף 4). החוק מציג שורה של טיפוסי התנהגות העולים  כדי פגיעה בפרטיות. ביניהם תמצא: " העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתוכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב..."[סעיף 2(5)]; " שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים  של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה" [סעיף 2(9)]. ברי שמסירת התקליטור הגולמי לידי התביעה וההגנה במשפט תהווה שימוש בתוכן של כתב (מדיה אלקטרונית של הקלטה וצילום היא בגדר "כתב") בלי רשות בעלת הכתב שענייניה הפרטיים נחשפים. הוא הדין בעצם השימוש ב"ידיעה" המגולמת בקטעי הרקע. כפיית חדשות 10 למסור את התקליטור הגולמי עשויה לגרום " הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה" [סעיף 2(8)].

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הקנה לזכות לפרטיות מעמד על חוקי בקובעו באורח כללי:  " כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו" [סעיף 7(א)] וכן באורח פרטני: " אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו" [סעיף 7(ד)]. ענייני המתלוננת המגולמים בתקליטור הגולמי מוגנים לפי חוק היסוד ואין לפגוע בהגנה זו אלא בחוק או לפי חוק ובאורח מידתי (סעיף 8 לחוק היסוד).

העדר אינטרס גילוי המעוגן בדין

המבקשת ערה לכך שהחסיונות שעליהם נשענת השגתה הם חסיונות יחסיים; לאמור שהם עשויים להינגף מפניו של עניין (אינטרס) או זכות גילוי מעוגני דין שערכם עדיף. על כן היא טוענת שלא ניתן להצביע על אינטרס או זכות גילוי כאמור.